איסטנבול
קטאר ומצרים גינו ביום שבת את החלטת ישראל להרחיב את ההתיישבות הבלתי חוקית בגדה המערבית הכבושה
ההצהרות הגיעו לאחר הודעת רשות השידור הרשמית של ישראל כי הקבינט הביטחוני אישר ביום חמישי תוכנית להכשיר חמישה מאחזים בגדה המערבית, הוצאת מכרזים לבניית אלפי יחידות דיור בהתנחלויות והטלת סנקציות על הרשות הפלסטינית.
משרד החוץ הקטארי אמר כי ההחלטה היא "אפיזודה חדשה בסדרה של הפרות מתמשכות של החלטות הלגיטימציה הבינלאומיות, במיוחד החלטת מועצת הביטחון 2334", בהתייחס להחלטת המועצה שהתקבלה ב-2016, לפיה ההתנחלויות של ישראל בשטח הפלסטיני נכבשו מאז 1967. , לרבות מזרח ירושלים, אין תוקף משפטי ומהווה "הפרה בוטה לפי החוק הבינלאומי" ומכשול מרכזי לפתרון שתי המדינות.
קטאר הדגישה "הצורך של הקהילה הבינלאומית לעמוד יחד כדי לחייב את הכיבוש הישראלי להפסיק את פעולותיו החד-צדדיות ולציית להחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות, במיוחד בתקופה קריטית זו".
משרד החוץ של מצרים אמר כי מדובר ב"המשך ברור והתמדה במדיניות של הפרת החוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון של האו"ם.
מצרים גינתה בחריפות את "ניצול המלחמה המתמשכת של ישראל ברצועת עזה כדי לבסס עוד יותר את הרחבת ההתנחלויות הבלתי חוקית וניסיון לשנות את המעמד החוקי של השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל מזרח ירושלים".
היא קראה "לקהילה הבינלאומית להתערב כדי לעצור את הפעולות והפרקטיקות הבלתי חוקיות של ישראל, ואת ההפרות המתמשכות של זכויות פלסטינים, ולהגביר את המאמצים לסיום מיידי של המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ברצועת עזה".
רשות השידור הישראלית דיווחה ביום שישי כי הקבינט הביטחוני אישר את תוכניתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתמודד עם הכרה במדינה פלסטינית ופעולות נגד ישראל בבתי משפט בינלאומיים.
מאחזים בהתנחלויות הם קהילות קטנות שהוקמו על ידי מתנחלים ישראלים בלתי חוקיים על קרקעות פלסטיניות בבעלות פרטית ללא אישור ממשלת ישראל.
תוכניתו של סמוטריץ' כוללת שלילת היתרים והטבות לפקידים פלסטינים, הגבלת תנועתם ומניעת יציאה מבכירים מהארץ.
הוא כולל גם צעדים כמו הסרת סמכויות ביצוע מהרשות הפלסטינית בדרום הגדה המערבית, אכיפת חוקים נגד בנייה בלתי מורשית והגנה על אתרי מורשת ואזורי סביבה.
האזורים המוגדרים כ"אזור B" בגדה המערבית נמצאים בשליטה אזרחית פלסטינית ובשליטה ביטחונית ישראלית.
*כתיבה של ראניה אבו שמאלה באיסטנבול
