הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם הודיע כי משרדו מתחיל לחדש את פעילותו בוונצואלה, למרות עימותים בעבר עם ממשלתו של הנשיא ניקולס מדורו.
הנציב העליון וולקר טורק פרסם את ההודעה ביום שישי בפגישה עם מועצת זכויות האדם של האו"ם, שם חזר על חששותיו לגבי התנאים בוונצואלה, במיוחד לאחר האחרונה שלה. מרוץ לנשיאות.
"משרדי החל לחדש את פעילותו בארץ בשבועות האחרונים. התקווה שלי היא שנוכל להחזיר את נוכחותנו המלאה", אמר טורק בפתח דבריו, והציג את ארגונו כ"בונה גשרים".
משרד זכויות האדם של האו"ם הקים בעבר נוכחות במדינה ב-2019.
אבל זה השתנה בפברואר, כאשר הממשל של מדורו האשים את המשרד במזימה עם חברי אופוזיציה כדי לערער את הממשלה – טענה שהועלתה ללא הוכחה.
המשרד המקומי שלה היה הורה לסגור מיד, ולחבריה נאמר לעזוב את הארץ תוך 72 שעות.
בהצהרה דאז, האשים שר החוץ של ונצואלה איבן גיל פינטו את משרד זכויות האדם של האו"ם בהפיכתו לנוכחות "קולוניאליסטית" ו"פסולה" במדינה, מה שמעורר אי שקט.
"רחוק מלהראות את זה כישות חסרת פניות", אמר גיל פינטו שפעולות המשרד "הובילו אותו להפוך למשרד עורכי הדין הפרטי של מתכנני הפיכה וקבוצות טרור הקושרים קשר לצמיתות נגד המדינה".
ממשלת מאדורו, לעומת זאת, עמדה זמן רב בפני גינוי בשל כך רקורד זכויות אדםהכוללת טענות של מעצרים שרירותייםעינויים והרג ללא משפט.
זמן קצר לפני שהורשה לסגור את משרד זכויות האדם בוונצואלה, הביעו גורמים רשמיים באו"ם דאגה לגבי מעצרו הפתאומי של עורך הדין לזכויות אדם, רוסיו סן מיגל.
ברשת חברתית שֶׁלְאַחַר על מעצרה, המשרד לזכויות אדם כתב כי "יש לכבד ערבויות הליך הוגן, לרבות הזכות להגנה".
הסגירה של המשרד המקומי התרחשה גם במקביל לביקורת הגוברת על הגינות הבחירות האחרונות לנשיאות בוונצואלה. מדורו ביקש אז קדנציה שלישית בתפקיד, אבל סקרי דעת קהל בחודשים שקדמו למירוץ העדיפו מאוד את האופוזיציה.
הממשלה פסלה כמה מועמדים פופולריים מהאופוזיציה מלהתמודד, כולל מנהיג האופוזיציה מריה קורינה מצ'אדו והמחליף שלה לאחר מכן, פרופסור קורינה יוריס. בסופו של דבר, אדמונדו גונזלסדיפלומט לשעבר, נבחר להוביל את כרטיס האופוזיציה.
הבחירות נערכו ב-28 ביולי. אבל בשעות המוקדמות של ה-29 ביולי, זמן קצר לאחר סגירת הקלפיות, הודיעה רשות הבחירות של ונצואלה כי מאדורו ניצח – למרות שהיא לא פרסמה את נתוני ההצבעות בעיתון שמלווים באופן מסורתי את התוצאות.
המבקרים הטיחו מיד את ההודעה כמרמה וקראו לשקיפות בתוצאות ההצבעה.
הבחירות המתמודדות הובילו להפגנות ברחובות הבירה קראקס ובערים אחרות, שכן האופוזיציה פרסמה באינטרנט מסמכי הצבעה שלדבריה הוכיחו את תבוסתו של מדורו.
לפי הערכות, 2,000 בני אדם נעצרו בפיגוע הממשלתי שבא לאחר מכן, עם עשרות הרוגים ומאות פצועים. בהצהרתו במועצת האו"ם ביום שישי, הדגיש טורק את השיעור האנושי של האלימות.
"במבט לאחור על החודשים האחרונים, אני עדיין מודאג מאוד מהשימוש הלא פרופורציונלי בכוח ובאלימות במהלך הפגנות שלאחר הבחירות ביולי ואוגוסט, כולל על ידי אנשים חמושים שתומכים בממשלה", אמר טורק.
"אני קורא לחקירה מהירה ויעילה של לפחות 28 מקרי הרג שכללו מפגינים, עוברי אורח וחברי הכוחות המזוינים".
ובכל זאת, במחווה לרשויות המדינה, טורק מחא כפיים לגלי שחרור האסירים האחרונים ששחררו מפגינים וחברי אופוזיציה שנעצרו במהלך ההפגנות שלאחר הבחירות.
לפי הערכות, 225 אסירים פוליטיים שוחררו במסגרת "אמצעי זהירות" – כולל הופעות חובה בבית המשפט – ב-26 בנובמבר, וכן עוד 103 שוחררו ביום חמישי.
"זהו צעד חשוב", אמר טורק. עם זאת, הוא הפציר בבכירים בוונצואלה לבדוק את כל המקרים של אלה שעדיין עצורים.
"אני קורא לשחרר את כל העצורים שרירותיים, הן לפני ואחרי הבחירות לנשיאות. זה כולל מגיני זכויות אדם כמו רוסיו סן מיגל וחוויאר טרזונה, כמו גם עובדים הומניטריים", אמר.
"השימוש המתמשך בחקיקה נגד טרור נגד מפגינים, כולל מתבגרים, והדיווחים על היעלמויות כפויות וטיפול לרעה מטרידים מאוד".
כחלק מאותו טיפול לא נכון לכאורה, טורק ציין כי עצורים נאבקים עם "תאים צפופים מדי" ואספקה לא מספקת של מזון, מים ושירותי בריאות.
הוא גם קרא לממשלת ונצואלה לאפשר לכל אחד מהאסירים משפט הוגן, כולל גישה לעורך דין ומתרגמים במידת הצורך, במיוחד עבור עצירים ילידים.
בהסתכלות לקראת השבעתו של מדורו בינואר והבחירות לאסיפה הלאומית מאוחר יותר ב-2025, טורק הרהר בביקוריו הקודמים בוונצואלה. הוא קבע את תפקידו של משרדו בארץ כחלק של שיתוף פעולה.
“היה לי ברור אז, כמו עכשיו, שהחברה צריכה להחלים; להתגבר על פילוגים וקיטוב; ולעסוק בדיאלוג כולל בעדיפות מוחלטת", אמר טורק.
"אנחנו מוכנים לתמוך באנשי הרפובליקה הבוליברינית של ונצואלה בזמנים קשים אלה ברוח של מעורבות בונה".
