נפתלי בנט עבר צנתור: מה צריך לדעת על בעיית הלב

מייחלים לשלומו: ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פונה הבוקר (ראשון) לבית החולים מאיר שבכפר סבא הסמוך לביתו ברעננה, לאחר שחש חולשה לאחר פעילות גופנית שגרתית.

בבית החולים עבר סדרת בדיקות מהירה שבסיומה הוחלט לבצע לו צנתור לב, שנערך בהצלחה. מבית החולים נמסר כי מצבו טוב מאוד והוא צפוי להשתחרר בימים הקרובים. בנט בן ה־52 שומר בדרך כלל על אורח חיים בריא, אינו מעשן או שותה אלכוהול, אך מצוי בלחץ מתמיד, ישן מעט וסובל מהשמנה קלה – שלושה גורמי סיכון מוכרים להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

מדוע מרגישים רע דווקא לאחר פעילות גופנית?

בזמן פעילות גופנית הגוף זקוק ליותר חמצן. כדי לספק את הדרישה הזאת, הלב חייב להזרים יותר דם דרך העורקים הכליליים, שהם אותם כלי דם המזינים את שריר הלב עצמו. כאשר אחד מהם חסום חלקית בשל טרשת עורקים, השריר הלבבי עלול שלא לקבל די חמצן, דבר שיכול לגרום ללחץ בחזה, סחרחורת, קוצר נשימה ולעיתים אף עילפון. בנט ככל הנראה חווה תחושת חולשה שגרמה לחשד לבעיה לבבית, ולכן הועבר לצנתור כדי לבדוק את מצב העורקים.

מהו צנתור לבבי ומתי מחליטים לבצע אותו?

צנתור לב הוא פעולה רפואית פולשנית שמטרתה לבדוק את תקינות העורקים הכליליים. היא מתבצעת כאשר קיימים תסמינים כמו כאבים בחזה, קוצר נשימה או עילפון, ולעיתים גם בעקבות ממצאים בבדיקות כמו אק"ג או בדיקות דם המצביעות על נזק לשריר הלב. במקרים שבהם קיים חשש לחסימה משמעותית של עורק כלילי, או כשמתגלה התקף לב, צנתור הוא הכלי המהיר והיעיל ביותר לאבחון וטיפול.

כיצד מתבצע הצנתור?

הצנתור נעשה לרוב דרך המפשעה או שורש כף היד. רופא קרדיולוג מחדיר צנתר – צינורית דקה וגמישה – ומוביל אותה אל עורקי הלב תוך כדי צפייה בזמן אמת במסך רנטגן. במידה ונמצאת חסימה, ניתן להרחיב את העורק בעזרת בלון (אנגיופלסטיקה) ולהחדיר תומכן (סטנט) שמונע את קריסת העורק בעתיד.

האם כל מי שעובר צנתור סובל מהתקף לב?

לא בהכרח. צנתור אינו מעיד בהכרח על התקף לב. לעיתים מתבצע הצנתור כאמצעי אבחוני בלבד. כך כנראה היה גם במקרה של בנט: תסמין מטריד לאחר מאמץ גופני, שאילץ את הרופאים לשלול או לאשר קיומה של חסימה מסוכנת. אם לא נמצא ממצא משמעותי, מדובר בבדיקה אבחנתית. אם כן נמצא ממצא, ניתן לטפל בו מיידית בצנתור טיפולי.

מה משך האשפוז לאחר צנתור?

כאשר הצנתור נעשה לצורך אבחנה בלבד ולא נמצא ממצא משמעותי, החולה משתחרר בדרך כלל בתוך 24 שעות. במקרה של צנתור טיפולי עם החדרת סטנט, משך האשפוז משתנה בהתאם למורכבות ההליך, לרוב בין יומיים לשלושה ימים. לאחר מכן המטופל משוחרר לביתו וממשיך מעקב ושיקום בליווי קרדיולוג.

כיצד נראית ההחלמה?

השלב הראשון הוא מנוחה של כמה ימים. לאחר מכן נבנית תוכנית שיקום לב – הכוללת לרוב פעילות גופנית מבוקרת, תזונה מותאמת, איזון גורמי סיכון כמו סוכרת ויתר לחץ דם, טיפול תרופתי קבוע ולעיתים גם טיפול רגשי להפחתת סטרס. בחולים צעירים ובעלי מצב גופני תקין יחסית כמו נפתלי בנט, הפרוגנוזה לאחר צנתור טובה מאוד, במיוחד אם מבוצעים שינויים באורח החיים.

מהם גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם?

הגורמים העיקריים כוללים עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, היסטוריה משפחתית של מחלות לב, סטרס כרוני, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר. בנט, על אף שאינו מעשן ושומר על תזונה סבירה, נתון למתח נפשי גבוה כרוני ושינה מועטה – שני גורמים מרכזיים המגבירים את הסיכון למחלות לב גם בגיל צעיר יחסית.

סימני האזהרה הקלאסיים שמחשידים להתקף לב:

• כאבים או לחץ בחזה במיוחד אם מקרינים לכתף, לצוואר ללסת התחתונה או לזרוע השמאלית
• קוצר נשימה
• זיעה קרה
• עילפון או סחרחורת