ב־18 באוגוסט קיבל נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, את כתב האמנתו של רונן קראוס, השגריר המיוחד של ישראל בבאקו. במהלך המעמד הדגיש אלייב כי היחסים בין המדינות מתרחבים משנה לשנה בתחומים שונים, והביע שביעות רצון משיתוף הפעולה ההדוק. הוא ציין כי קיימות הזדמנויות רחבות להמשך פיתוח הקשרים, והביע תקווה שחברות ישראליות ימשיכו לפעול במדינה כפי שעשו בעבר.
הגשת כתב ההאמנה התקיימה על רקע שינויים היסטוריים בקווקז הדרומי. ב־8 באוגוסט נחתם בוושינגטון הסכם פיוס בין אזרבייג'ן לארמניה, לאחר עשורים של עימותים, כשישראל מילאה תפקיד לא מבוטל בתהליך. בשנים האחרונות הצליחה אזרבייג'ן, בעזרת ציוד ישראלי, להשיב לידיה את שטחי נגורנו קרבאך שנכבשו בידי הבדלנים הארמנים, מהלך שסלל את הדרך למשא ומתן לשלום.
הפיוס האזורי מהווה מכה לאיראן, שניצלה את המתיחות כדי להשפיע על ארמניה ולנצל את שטחה להשגת ציוד עבור תוכנית הגרעין שלה. על פי ההערכות, מסדרון יבשתי חדש דרך אזרבייג'ן וארמניה, שיאפשר העברת סחורות ודלק לאירופה תוך עקיפת איראן, עלול להחריף את הפגיעה בטהרן.
במקביל, מקורות אמריקאיים מסרו כי השליח המיוחד של הנשיא לשעבר טראמפ, ויטקוף, מתכנן להציע לאזרבייג'ן להצטרף להסכמי אברהם, צעד לו קוראים בשנים האחרונות פעילים יהודים בישראל ובארצות הברית.
אזרבייג'ן נחשבת בעלת ברית קרובה של ישראל ודוגמה לשיתוף פעולה בין יהודים ומוסלמים. המדינה מתאפיינת בהיסטוריה נטולת אנטישמיות, ובמערכת החינוך שלה נלמדת השואה תוך שימוש בהגדרות המקובלות במערב לאנטישמיות.
