רוב משברי המזון "מיוצרים ברובם", אומר ארגון הצדקה בדו"ח חדש שפורסם ביום המזון העולמי.
הרעב שנגרם על ידי סכסוכים ברחבי העולם הגיע לרמות שיא, כך מצא דו"ח חדש של אוקספם, המאשים את הצדדים הלוחמים בנשק מזון וחסימת סיוע.
בין 7,000 ל-21,000 אנשים ככל הנראה מתים מדי יום מרעב במדינות שנפגעו מסכסוך, לפי הדו"ח שפורסם על ידי ארגון הצדקה הממוקם בבריטניה ביום המזון העולמי ביום רביעי.
תחת הכותרת Food Wars, הוא בדק 54 מדינות שחוות סכסוך, וחשף כי הן מהוות כמעט את כל 281.6 מיליון האנשים המתמודדים עם רעב חריף כיום. הסכסוך היה גם המניע העיקרי לעקירה בכפייה במדינות אלה, שהגיע כעת לשיא של 117 מיליון איש.
אוקספם הדגישה שסכסוך לא רק מעורר רעב, אלא גם הצדדים הלוחמים שימוש פעיל במזון כנשק על ידי התמקדות בתשתיות מזון, מים ואנרגיה, כמו גם חסימת סיוע למזון.
בספטמבר, שלוש סוכנויות הומניטריות הזהירו מפני "משבר רעב בממדים היסטוריים" בתוך סודן מלחמת אזרחיםבעוד ששיעור משקי הבית שנפגעו מרמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף בעזה היה הגדול ביותר שנרשם אי פעם בעולם מאז סוף השנה שעברה.
"ככל שהסכסוך משתולל ברחבי העולם, הרעב הפך לנשק קטלני המופעל על ידי צדדים לוחמים נגד החוקים הבינלאומיים", אמרה אמילי פאר מאוקספם, שעובדת בתחום המזון והביטחון הכלכלי.
"משברי המזון של היום מיוצרים ברובם. כמעט חצי מיליון בני אדם בעזה – שם 83 אחוזים מהסיוע למזון הנחוץ כרגע לא מגיעים אליהם – ולמעלה משלושת רבעי מיליון בסודן גוועים ברעב מכיוון שההשפעות ההרסניות של מלחמות על מזון צפויות להימשך במשך דורות".
הניתוח חשף כי משברי המלחמה, העקירה והרעב מתרחשים במדינות הנשענות במידה רבה על יצוא מוצרים ראשוניים. לדוגמה, 95% מהכנסות היצוא של סודן מקורם בזהב ומבעלי חיים. פעולות כרייה הובילו לסכסוכים אלימים, ואילצו אנשים מבתיהם כשהסביבות המושחתות והמזוהמות הופכות בלתי ניתנות למחייה.
לפי אוקספם, זה מדגיש את הכישלונות של מאמצי בניית שלום המסתמכים על מודל ליברליזציה כלכלית המתמקד במשיכת השקעות זרות וקידום כלכלות מונעות יצוא, שלעתים קרובות מחמיר את אי השוויון במקום זאת.
"השקעות פרטיות בקנה מידה גדול – הן זרות והן מקומיות – החריפו לעתים קרובות את חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, כאשר משקיעים תופסים שליטה על קרקע ומים, ודוחקים אוכלוסיות מקומיות", אמר פאר.
סכסוך לעתים קרובות מעצים משברים אחרים כמו זעזועים אקלימיים, חוסר יציבות כלכלית ואי שוויון. אסונות הקשורים לאקלים כמו בצורת ושיטפונות, בשילוב עם עליית מחירי המזון העולמיים עקב השבתות מגיפות ושיבושים ממלחמת רוסיה-אוקראינה, הסלימו את משברי הרעב במזרח ובדרום אפריקה, נכתב.
אוקספם הזהירה כי המחויבות העולמית ל"אפס רעב" עד 2030 הופכת יותר ויותר בלתי מושגת. היא קראה לקהילה הבינלאומית, לרבות מועצת הביטחון של האו"ם, לתת דין וחשבון על האחראים ל"פשעי רעב" לפי החוק הבינלאומי.
"כדי לשבור את מעגל הקסמים של חוסר ביטחון תזונתי וקונפליקט, מנהיגים עולמיים חייבים להתמודד עם הסיבות הבסיסיות לסכסוך: מורשת קולוניאלית, עוולות, הפרות זכויות אדם ואי-שוויון – במקום להציע פתרונות שטחיים", אמר פאר.
