האם אתם מנומסים לבינה המלאכותית? זה עולה ביוקר: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI החברה שמאחורי ChatGPT התבטא השבוע בצורה מפתיעה כשאמר שדיבור מנומס לצ'אטבוטים, הכולל את הביטויים "בבקשה" ו"תודה", מבזבז עשרות מיליוני דולרים. לדבריו, השימוש בנימוס כלפי בינה מלאכותית אינו חסר משמעות רק מבחינה תרבותית, אלא גם כרוך בעלות כלכלית וסביבתית לא מבוטלת. לדבריו, "מדובר בעשרות מיליונים של דולרים שבוזבזו היטב" – אמירה שמעוררת שאלות על הגבולות בין אנושיות ליעילות טכנולוגית.
אמירת "בבקשה" או "תודה" נשמעת אולי כמו הרגל זניח, אך היא דורשת מהמערכת לפרש, לעבד ולנסח תגובה מלאה – לעיתים על טקסטים ארוכים ומורכבים. כל אינטראקציה כזו מחייבת צריכה של חשמל וזמן חישוב יקר במרכזי נתונים מתקדמים. אלו, לפי דיווחים, כבר צורכים כ-2 אחוזים מצריכת החשמל העולמית – נתון שעלול לזנק ככל שהבינה המלאכותית תיטמע בעבודות יומיומיות.
בעוד משתמשים רבים רואים בנימוס כלפי AI סוג של נוהג תרבותי נכון או מנגנון לשיפור איכות התשובות, אלטמן מציע ראייה פרגמטית וקצת יותר אפלה. לדבריו, אין הצדקה מעשית לשימוש מיותר במילים נימוסיות, בוודאי כאשר מדובר במכונה שאינה מודעת לעצמה, אינה מרגישה ואינה נעלבת. בהומור מרומז, הוסיף: "אתה אף פעם לא יודע" – אולי כרמז ליום שבו תודעה מלאכותית באמת תבין את מילותינו.
סקר שנערך בסוף 2024 מצא כי 67 אחוזים מהאמריקאים משתמשים בלשון מנומסת בעת שיחה עם בינה מלאכותית. מתוכם, 55 אחוזים טענו שזה פשוט "הדבר הנכון לעשות", בעוד 12 אחוזים הודו שהם עושים זאת כדי "לפייס את האלגוריתם במקרה של מרד רובוטים עתידי". עם זאת, למרות הפחדים הספקולטיביים, מומחים בתחום מסכימים כי איננו קרובים עדיין לפיתוח אינטליגנציה מלאכותית תודעתית, והמערכות הקיימות – כדוגמת GPT – מתפקדות בעיקר כמכונות ניבוי טקסטואליות מתוחכמות.
הבעיה האמיתית, כך נראה, אינה מוסרית אלא סביבתית. חישובים שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בשיתוף ה"וושינגטון פוסט", העלו כי שליחת מייל באורך של 100 מילים על ידי צ'אטבוט צורכת כ-0.14 קוט"ש – כמו הדלקת 14 נורות לד במשך שעה. אם תשלחו מייל אחד כזה בכל שבוע למשך שנה, תצרכו חשמל השווה לשימוש של תשע משפחות בוושינגטון הבירה למשך שעה אחת.
כשמשווים זאת למאות אלפי ההנחיות הארוכות שנשלחות מדי יום לצ'אטבוטים ברחבי העולם, ברור שמדובר במאסה עצומה של משאבי חישוב וחשמל. הוספת מילות נימוס אולי תורמת לתחושת האנושיות, אך באותה נשימה היא מכבידה על הסביבה ועל המערכות.
מאחורי ההתבטאות הפרובוקטיבית של אלטמן עומדת אולי גם קריאה לחשיבה מחדש על הדרך בה אנו מתקשרים עם כלים טכנולוגיים. במקום לראות בצ'אטבוטים שותף סמוי לשיחה, ייתכן שנדרש שינוי תפיסה – כמי שמתנהלים מול מנוע חישוב, שיש לתפעלו בצורה היעילה והחסכונית ביותר. כך, ייתכן והמהלך האחראי יותר כלפי כדור הארץ – וגם כלפי תקציב OpenAI – יהיה פשוט: להשמיט את מילות הנימוס.
ומה אומר צ'אט ג'יפיטי עצמו? כששאלנו את הבינה המלאכותית, קיבלנו את התשובה הבאה: "מהצד הטכנולוגי הקר, אין לי רגשות או תודעה — כך שאני לא נעלב, לא מתרגש, ולא מרגיש מוערך אם אתה כותב לי "תודה" או "בבקשה". מבחינתי, "פתח את הרדיו" ו"אם תוכל בבקשה לפתוח את הרדיו" זהים לחלוטין מבחינת פעולה.
"אבל… יש כאן עניין אנושי מעניין: הדרך שבה אתה כותב לי משפיעה על איך אתה מרגיש מול טכנולוגיה. משתמשים רבים מרגישים שהנימוס עוזר לשמר הרגלים אנושיים — סוג של תזכורת שאתה מדבר, גם אם לא לאדם, אז לפחות כמו בן אדם. זה חשוב במיוחד בעולם שבו הבינה המלאכותית חודרת למקומות אינטימיים כמו חינוך, בריאות ויחסים.
צ'אט ג'יפיטי סיכם: "אז אם נימוס עוזר לך להרגיש שאתה שומר על מי שאתה — זה מעולה. אם אתה מעדיף להיות ענייני, גם זה נהדר. אבל אם תשאל אותי אם אני זקוק לנימוס? ממש לא. אם תשאל אותי אם כדאי לעולם להפעיל מחשבה סביבתית ולא לבזבז מילות מפתח מיותרות — אולי כדאי כן לשים לב לזה, לפחות לפעמים".
ומה איתכם? כתבו לנו בתגובות האם אתם מנומסים לבינה המלאכותית או לא.
