כאשר פרצה המלחמה בין ישראל לחמאס באוקטובר האחרון, בחנו את השפעתה הפוטנציאלית על המערכות האקולוגיות הטכנולוגיות ב- ישראל ו פלשתינה. תשעה חודשים לאחר מכן, הסנטימנט הרווח בישראל, בהתבסס על השיחה שלי עם מייסדים ומשקיעים, הוא שהסכסוך הפך את הסטארט-אפ והאקוסיסטם של הון סיכון לחוסן יותר, במיוחד את מגזרי הסייבר וה-AI שלו.
מגזר הטכנולוגיה הוא נדבך משמעותי בכלכלת ישראל: נכון לשנת 2022 העסיק המגזר למעלה מ-14% מכוח העבודה, תרם יותר מ-18% מהתמ"ג והיווה מחצית מהיצוא של המדינה, על פי הדו"ח השנתי לשנת 2023 של משרד הבריאות. רשות החדשנות בישראל.
מתחילת השנה נרכשו 11 חברות, בעיקר בתחום אבטחת סייבר ובינה מלאכותית, תמורת יותר מ-2 מיליארד דולר. רכישות בולטות כוללות את הרכישות של Nvidia של Run.AI ו-Desi, כמו גם את רכישת Priority של Blackstone. בנוסף, חד קרן אבטחת ענן Wiz, שהעלה לאחרונה מיליארד דולרסבב הגיוס הגדול ביותר לכל סטארטאפ ישראלי, הוא לפי הדיווח במגעים לרכישה של 23 מיליארד דולר על ידי גוגל.
עם זאת, המצב אינו ורוד לחלוטין. השקעות הון סיכון בישראל יורדים ביותר מ-70% משנה לשנה (מ-2022 עד 2023), וחברות טכנולוגיה רבות גייסו את עובדיהן למילואים לצורך המאמץ המלחמתי.
"כמה חברות זימנו אנשים רבים לשירות צבאי בחודשים הראשונים של המלחמה, שכללו כ-10% מהעובדים במגזר הטכנולוגי". דרור ביןאמר מנכ"ל רשות החדשנות ל-TechCrunch בראיון. "בנוסף, אחרים היו תפוסים במהלך השבועות הראשונים, ומערכת החינוך נסגרה, מה שגרם לאנשים להישאר בבית עם ילדיהם. מצב זה השפיע באופן משמעותי על ההון האנושי. עבור סטארט-אפים בשלבים מוקדמים ללא הכנסות, היה קשה יותר לגייס כספים".
בנוסף, התקפות סייבר המכוונות למגזרים שונים, כולל ספקי שירותים מנוהלים, תקשורת, פיננסים ובריאות, גדלו פי שלושה מאז התקפות באוקטובר האחרון. לדברי גבי פורטנוי, מנכ"לית מנהלת הסייבר הלאומית בישראל, התקפות אלו עלו לישראל יותר מ-3 מיליארד דולר מאז אוקטובר האחרון. עם זאת, תעשיית אבטחת הסייבר במדינה, המונעת על ידי כישרונות מיומנים, בוגרי יחידות הטכנולוגיה של צבא ההגנה לישראל ותרבות יזמית איתנה, מילאה תפקיד מכריע בהגנה מפני מתקפות סייבר אלו.
עבור חלקם, למלחמה הייתה השפעה מינימלית בלבד על הצורך המתמשך של ישראל להגן על עצמה מפני האקרים ברחבי העולם. "ברור שיותר אנשים מנסים לפגוע בנו ולתקוף ארגונים ישראלים, ממשלה וחברות מאי פעם, אבל זה פשוט שיותר מהווליום של המוזיקה הוגבר, במקום שאנחנו שומעים סוג חדש לגמרי של יצירה " ג'ון מדבדאמר מנכ"ל חברת הון סיכון OurCrowd ל-TechCrunch.
סטארט-אפים בתחום אבטחת סייבר ובינה מלאכותית עדיין פופולריים בקרב משקיעים
מדבד, שמנהל את חברת ההון סיכון הפעילה ביותר בישראל, אמר שהמלחמה בהחלט לא מפשטת את חייו של המשקיע הישראלי הממוצע. לא רק שהיו מקרים של חברות עם אנשי מפתח המשרתים במילואים, כפי שתיאר בין, אלא שמשקיעים גלובליים רבים יעדיפו לחכות לסיום המלחמה לפני שהם יתחייבו לישראל סכומי כסף גדולים.
למרות זאת, הון סיכון צמח במחצית הראשונה של 2024, מה שמעודד היטב את המערכת האקולוגית. במימון הפרטי בישראל במחצית הראשונה של 2024 נרשמה עלייה של 31%, בהיקף של 5.1 מיליארד דולר, כאשר מגזר אבטחת הסייבר ממלא תפקיד מכריע, המהווה 52% מהמימון הפרטי; מגמות עולמיות באבטחת סייבר מניעה את הפעילות המוגברת הזו, על פי סטארט-אפ ניישן סנטרל, ארגון לא ממשלתי המדווח על האקולוגית הטכנולוגית הישראלית.
סטארט-אפים במגזרים פופולריים כמו סייבר ובינה מלאכותית ממשיכים להשיג מימון, כאשר חברות כמו WIZ, Hailo ו-AI21 Labs מדגישות את החשיבות והאטרקטיביות של שני המגזרים למשקיעים. במקביל, חברות בשלבים מוקדמים ובצמיחה מוקדמת באזורים פחות מגמתיים מתמודדות עם אתגרי מימון משמעותיים יותר, צוין בדו"ח.
"כמעט עוד מיליארד דולר של אקזיטים בוצעו באזור הסייבר ברבעון הראשון של 2024 למרות המלחמה המתמשכת", העיר מדבד. "סייבר ללא ספק היה המגזר המוביל לטכנולוגיה והשקעות ישראליות, וזו המתנה שממשיכה לתת. אפשר לקוות שבינה מלאכותית תופיע בחוזקה, עם פריצות דרך ומימון טכנולוגיים חשובים, בוודאי ב-OurCrowd, שם אנו מאמינים במהפכה הזו עם למעלה מ-80 השקעות בבינה מלאכותית עד כה."
Hailo, אחת מחברות הפורטפוליו של OurCrowd, היא הפוסטר-ילד של חברות בינה מלאכותית בישראל. החברה מייצרת מעבדי AI למכשירי קצה, הידועים בביצועים הגבוהים שלהם בעלות נמוכה ובצריכת חשמל. היילו גייסה לאחרונה 120 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, והבטיחה את הכספים בתוך סכסוך הולך וגובר (מעבד שבב ה-AI החל וסיים את גיוס הכספים בין אוקטובר האחרון לאפריל הקרוב, לפי המנכ"ל עמוד דנון).
בשיחה עם TechCrunch, דנון הזכיר שהוא לא היה עד לשינוי בסנטימנט של משקיעים גלובליים במהלך החודשים האחרונים, שאפשר לייחס לקלות הגיוס למעמדה של Hailo כסטארט-אפ בינה מלאכותית. עם זאת, הוא ציין כי סביבת גיוס הכספים הפכה למאתגרת משמעותית עבור מייסדים אחרים, במיוחד אלה מחוץ למגזרי הסייבר וה-AI, בהשוואה לפני שנה וחצי.
"קשה לומר כמה מזה נובע מהמלחמה וכמה זה רק חלק מהמחזור הכלכלי. בסך הכל, הדברים מתאוששים, אבל רק בתחומים ספציפיים; למשל, מגזר אבטחת הסייבר מתפקד בצורה יוצאת דופן", הוסיף דנון.
כיצד התערבו משקיעים מקומיים ובעלי עניין אחרים
אמנם המלחמה היא דאגה משמעותית, מייסדי סטארטאפ והמשקיעים שלהם יודעים ששמירה על העסקים שלהם היא חיונית. לרוב הסטארט-אפים הישראליים יש בסיס לקוחות עולמי, עם צוותי יציאה לשוק רבים המבוססים בארה"ב, כלומר המלחמה לא תשפיע ישירות על המכירות בטווח הקצר. עם זאת, סטארט-אפים מחוץ למגזרי אבטחת הסייבר וה-AI התקשו לגייס כספים כדי להרחיב את פעילותם.
מאמצים של ארגונים כמו רשות החדשנות ו-OurCrowd הוכחו כמכריעים בזמנים אלו. למשל, רשות החדשנות השיקה תוכנית בשם Fast Track להעניק כספי מענקים לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים שהיו לפני הכנסות ונקלעו באמצע סבבי גיוס כספים עם משקיעים מקומיים וגלובליים לפני תחילת המלחמה. לדברי בן, התוכנית גייסה למעלה מ-100 מיליון דולר, עם 150 מיליון דולר נוספים שסופקו על ידי המגזר הפרטי, והכל נפרס ל-250 סטארט-אפים בשלב מוקדם.
"ראינו שלחברות האלה אין מספיק כסף להמשיך בפעילות, ולא רצינו לראות מאות חברות גדולות יורדות", אמר ראש הסוכנות. "בסך הכל הזרמנו 250 מיליון דולר לחברות הללו תוך שלושה חודשים, ועד סוף ינואר, הסטארטאפים האלה ידעו שהם יקבלו מימון ויוכלו להמשיך בפעילותם. הרעיון היה להאריך את המסלול שלהם ליותר משנה, ולאפשר להם לשרוד במהלך המלחמה ולחזור לגיוס כספים ללא לחץ".
מצידה, OurCrowd השיקה את קרן חוסן ישראל בדצמבר האחרון לתמוך בסטארט-אפים שנפגעו מהמלחמה או לפתח פתרונות הרלוונטיים לצרכיה המיידיים של ישראל, כגון שיקום, תרופות חירום, אבטחת מזון, ניטור תקשורת ואבטחת סייבר. הקרן שואפת לגייס 50 מיליון דולר אך עשתה זאת הבטיח התחייבויות של 17 מיליון דולר נכון למרץ. ראוי לציין כי OurCrowd, שהשקיעה ב-35 סטארט-אפים דרך קרן זו, ויתרה על כל דמי הניהול ונשאה ריבית. הקרן תתמקד בפתרונות גיבוי שישחקו תפקיד מרכזי במשבר, לרבות שיקום, תרופות חירום, אבטחת מזון, ניטור תקשורת ואבטחת סייבר.
השימוש בבינה מלאכותית השתלב יותר מתמיד בתעשיות השונות הללו. רועי אליהו, מייסד שותף ומנכ"ל Cybersecurity Unicorn Salt Security, אמר ל-TechCrunch שרוב חברות הסטארט-אפ בתחום אבטחת הסייבר משלבות או מאמצות יכולות בינה מלאכותית כדי לשפר את המוצרים שלהן, מה שמאפשר ללקוחות להתגונן טוב יותר מפני איומי סייבר. הוא הוסיף כי הסטארט-אפ לאבטחת ה-API משלב גם AI גנרטיבי כדי לעזור ללקוחות לצרוך ולהבין במהירות נתוני איומים.
"אנחנו ממנפים ML וביג דאטה במשך שנים כדי לנתח התנהגות API ולזהות איומים שחוקים וחתימות מסורתיות לא יכולים למנוע", ציין אליהו. "לאחרונה פיתחנו עוזר AI כדי שמשתמשים יוכלו ליצור אינטראקציה לחוויה יעילה יותר, בדומה לשימוש ב-ChatGPT בהשוואה לחיפוש מסורתי בגוגל.
בעוד יישומי בינה מלאכותית באבטחת סייבר יכולים לנוע בין סיוע בפיתוח קוד חסכוני יותר ועד סיוע בבדיקות חדירה, מדבד מאמין שתעשיית הטכנולוגיה העולמית נמצאת עדיין בשלבים הראשונים של AI לאבטחת סייבר וממליצה להיזהר.
"זה אזור חם להפליא, וצריך לזכור שלא רק שהחבר'ה הטובים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להגן עלינו, אלא שההאקרים עסוקים גם בפריסת בינה מלאכותית כדי להפוך אותנו לפגיעים יותר ולגנוב את הכסף והזהות שלנו", ציין אליהו.
