"נותרנו רק שנינו מבין המנהיגים. כרגע, זה אני וולדימיר פוטין". זו הייתה הערכתו היהירה של רג'פ טאיפ ארדואן בשבוע שעבר, כך לפי הפייננשיאל טיימס הבריטי. שי ג'ינפינג ודונלד טראמפ עשויים לחלוק על הדירוג הגלובלי של הנשיא הטורקי. אולם, ברמה האזורית, לארדואן יש טענה טובה להיות אחד משני המנהיגים החזקים המעצבים מחדש את המזרח התיכון. יריבו השנוא, בנימין נתניהו, הוא השני.
יהירותו הנוכחית של ארדואן נובעת מתפקידו בסוריה. טורקיה הייתה הכוח האזורי היחיד שנתן את מלוא תמיכתו להיאת תחריר א־שאם, הקבוצה האיסלאמיסטית שהפילה את משטר בשאר אל־אסד. איברהים קאלין, ראש שירותי המודיעין של טורקיה, ביקר בדמשק ימים ספורים לאחר שהקבוצה תפסה את השלטון.
ארדואן שאף מזה זמן רב לבנות מחדש את הכוח הטורקי בשטחי האימפריה העות'מאנית הישנה. עבורו, הפלת אסד פותחת נתיב חדש להשפעה אזורית. יש לכך גם תועלת פנימית פוטנציאלית – החלשת הכורדים בסוריה, הקלה בבעיית הפליטים של טורקיה וסיוע למאמציו להישאר כנשיא לאחר 2028.
בריתותיה של טורקיה עם קבוצות אסלאמיסטיות כמו תחריר א־שאם והאחים המוסלמים נתפסות כאיום רציני על ידי ישראל ומונרכיות המפרץ השמרניות. ישראל פעלה להשמדת היכולת הצבאית של סוריה, הפציצה את חיל הים והאוויר שלה ותפסה שטחים מעבר לרמת הגולן, שישראל מחזיקה בה מאז 1967.
ממשלת ישראל הציגה את מהלכיה כזהירים והגנתיים. אך נתניהו, כמו ארדואן, רואה הזדמנויות בעתיד. בדבריו בשבוע שעבר, הוא ציין: "קרה כאן משהו טקטוני, רעידת אדמה שלא התרחשה במאה השנים מאז הסכם סייקס־פיקו". ההתייחסות להסכם הבריטי־צרפתי משנת 1916 שחילק את האימפריה העות'מאנית נשמעת משמעותית. עם המזרח התיכון בסערה, תומכי ארץ ישראל השלמה רואים הזדמנות לשרטט מחדש את גבולות האזור.
המתנחלים, המיוצגים היטב בממשלת הקואליציה של נתניהו, לוחצים על ישראל ליישב מחדש חלקים מעזה. ממשל טראמפ הנכנס עשוי לתת לישראל אור ירוק לספח רשמית חלקים מהגדה המערבית. וה"כיבוש הזמני" של אדמת סוריה עשוי להפוך לקבוע.
במרחב הרחב יותר, נתניהו יראה הזדמנות להתחשבנות סופית עם איראן. הרפובליקה האסלאמית נמצאת בעמדתה החלשה ביותר מזה עשורים. היא מתמודדת עם התנגדות פנימית ותהיה מוטרדת מנפילת האוטוקרטיה בסוריה. טהראן ראתה את בעלות בריתה – חמאס, חיזבאללה ועכשיו אסד – מותשות.
איראן עשויה להגיב לאובדן שליחיה האזוריים במאמץ מואץ להשיג נשק גרעיני. אך זה עלול להזמין התקפה מצד ישראל. אחרי המתקפה המוצלחת של ממשלת נתניהו נגד חיזבאללה בלבנון – מבצע שממשל ג'ו ביידן הזהיר מפניו – הישראלים נמצאים במצב רוח בטוח ורדיקלי.
במהלך השנה האחרונה, ישראל הוכיחה את יכולתה להילחם במספר חזיתות במקביל – כולל עזה, הגדה המערבית, לבנון, תימן, איראן וכעת סוריה. הישראלים הם גם הכוח הגרעיני היחיד באזור, ולעת עתה, יש להם את התמיכה הכמעט מלאה של ארה"ב.
סיכוייו של נתניהו להיכנס להיסטוריה כמנהיג מוצלח נראו קלושים אחרי האסון של מתקפות ה־7 באוקטובר של חמאס. שנוי במחלוקת עמוקה בבית ובחו"ל, הוא כרגע עומד למשפט על שחיתות בישראל.
כמו ארדואן, נתניהו הוא שורד פוליטי חסר רחמים. כל אחד מהם עלה לשלטון לפני עשורים ורואה את עצמו כאיש של גורל. עם זאת, חלומותיהם על דומיננטיות אזורית סובלים מחולשות דומות. ישראל וטורקיה הן מעצמות לא־ערביות באזור שרובו ערבי. אין תיאבון בעולם הערבי לאימפריה עות'מאנית מחודשת. ישראל נשארת כוח זר במזרח התיכון, מעוררת פחד, חשדנות ולעתים קרובות שנאה.
לטורקיה וישראל יש גם בסיס כלכלי חלש מדי בכדי לשאוף באמת לשליטה אזורית. הכלכלה הטורקית מוכה אינפלציה. למרות העוצמה הטכנולוגית והצבאית שלה, ישראל היא מדינה קטנה של פחות מ־10 מיליון איש.
השאיפות המתחרות של ארדואן ונתניהו עלולות בקלות להתנגש בסוריה. היא מסתכנת בהפיכתה לשדה קרב עבור כוחות אזוריים מתחרים מכיוון שלערב הסעודית ומדינות המפרץ יש גם אינטרסים בסכנה שם.
בשבוע שעבר, בזמן שהטורקים חגגו את נפילת דמשק והישראלים השמידו את הצבא הסורי, ערב הסעודית חגגה הישג שליו יותר – בחירתה כמארחת גביע העולם 2034.
הסעודים ומדינות המפרץ כנראה מרגישים מאוימים יותר מהבריתות האסלאמיסטיות של טורקיה מאשר מהשאיפות הטריטוריאליות של ישראל. אך ריאד יודעת שהמתקפה של ישראל על עזה זעזעה את רוב העולם הערבי. התקרבות לנתניהו כדי לחסום את ארדואן תהיה שנויה במחלוקת, במיוחד אם הישראלים קוברים במקביל כל סיכוי לפתרון שתי המדינות עם הפלסטינים.
לישראל וטורקיה יש צבאות חזקים. אך לסעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות יש את העוצמה הפיננסית. כל מהלך שריאד תחליט לנקוט בו עשוי לעצב את המזרח התיכון באופן יסודי אף יותר מפעולותיהם של ארדואן ונתניהו.
