500 ימים למלחמה ואין סימנים לאחווה ברשת: מדד השיח האלים השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי מגלה כי על רקע המלחמה הרשת הופכת למרחב אלים יותר ובטוח פחות, וכי במקביל הציבור אינו סומך על הפלטפורמות השונות בטיפולן בנושא. הסקר המקיף נערך על ידי גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם מייצג של הציבור בישראל
הפגיעה שאליה נחשפו הכי הרבה ישראלים השנה, היא שיח שנאה (פרסום ביטויי גנאי, קללות ונאצות על בסיס אתני, מגדרי, נטייה מינית או עמדה פוליטית) – 72% מהישראלים נתקלו בשיח שנאה כלפי אדם או ציבור. 66% מכלל הציבור דיווח כי נחשף להסתה – קריאה לפעולה אלימה נגד אחר על בסיס שנאה.
הפגיעה שהכי הרבה ישראלים חוו בעצמם באופן אישי ברשת היא חשיפה לתכנים ויזואליים קשים מידי – 44% מהישראלים דיווחו כי בשנה האחרונה נחשפו בעצמם לתכנים ויזואליים קשים מידי, בעיקר על רקע המלחמה.
השנה, חלה עלייה משמעותית באחוז הישראלים שדיווחו כי הם נמנעו מהבעת דעה ברשתות החברתיות מחשש לתגובה אלימה או פוגענית כלפיהם – 74% מהציבור מעידים כי נמנעו מהבעת דעה ברשתות החברתיות כחשש מתגובה אלימה או פוגענית, ואילו בשנה שעברה, אחוז הנמנעים מהבעת דעה מחשש לתגובה אלימה היה 59% מהציבור.
גם השנה הציבור בישראל טוען כי פייסבוק היא הפלטפורמה האלימה והמקטבת ביותר – למעלה ממחצית מהישראלים נחשפו לשיח שנאה ולהסתה דרך רשת פייסבוק, בהשוואה לרבע בלבד שנחשפו לסוגי הפגיעה הללו דרך טיקטוק. 58% מהישראלים נחשפו לשיח שנאה בפייסבוק, לעומת 30% באינסטגרם, ו-25% בטיקטוק. 56% נתקלו בהסתה על בסיס שנאה בפייסבוק לעומת 33% באינסטגרם ו26% בטיקטוק.
טלגרם היא הפלטפורמה המזיקה והפוגענית ביותר מבחינת הפצת סרטונים ותכנים אינטימיים ללא רשות המצולם – 37% מהציבור הישראלי דיווחו כי נתקלו בהפצת תכנים אינטימיים (בעלי אופי מיני) בטלגרם, לעומת 29% בפייסבוק, 23% בטיקטוק ו- 21% בווטסאפ.
טלגרם היא גם הבולטת ביותר בחשיפה לתכנים ויזואלים קשים ולא הולמים (למשל תיעוד מקרי רצח, מעשי טרור או חטיפה) – 42% נחשפו לתכנים ויזואלים קשים בטלגרם, 31% נתקלו בתכנים כאלו בפייסבוק ו- 25% באינסטגרם, ורק 22% נתקלו בתכנים קשים מידי בוואטסאפ.
הציבור לא סומך על הפלטפורמות: 30% מהציבור דיווח כי הוא לא משתמש בכלל במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות על תוכן פוגעני. 62% מאלו שאינם מדווחים טוענים שאין התייחסות רצינית לדיווחים שלהם ו-32% מהם אמרו שהם לא יודעים איך משתמשים בהם.
עלייה משמעותית בקרב הישראלים שסבורים כי המלחמה הגבירה את רמת השיח האלים ברשתות בהשוואה לשנה שעברה: 73% מהציבור חשבו כי המלחמה הגבירה את רף האלימות ברשת – זאת בהשוואה ל- 53% בלבד שחשבו בשנה שעברה.
הציבור היהודי מציג נתונים מדאיגים, כאשר 75% מהם נמנעים מהבעת דעה ברשתות החברתיות בנושאים כלליים, ו-73% נמנעים מהבעת דעה לגבי המצב הביטחוני מאז השבעה באוקטובר מחשש שיפגעו בהם. 60% מהמשיבים הערבים אמרו שהם נמנעים מפרסום פוסטים בנושאים ביטחוניים או פוליטיים מאז השבת השחורה מחשש שיפגעו בהם, לעומת פרסום פוסטים רגילים (69%).
הערבים חווים כנגדם הרבה יותר שיח מקטב ברשתות בהשוואה ליהודים: 29% מהערבים חוו הסתה נגדם על בסיס שנאה, לעומת 17% מהיהודים. ו- 25% מהערבים חוו חרם נידוי או ביטול שלהם ברשתות, בהשוואה ל- 12% מהיהודים.
יהודים העידו כי נחשפו יותר לשיח מקטב ברשתות בהשוואה לערבים – 72% מהיהודים נתקלו השנה בהסתה כלפי אחר על בסיס שנאה לעומת 43% מהערבים. 78% מהיהודים נתקלו השנה בשיח שנאה כלפי אחר לעומת 50% מהערבים.
"הזליגה של המלחמה והמצב הבטחוני הקשה למרחבים הדיגיטליים ולרשתות החברתיות נותנת את אותותיה גם על מוגנות וחופש ביטוי של אזרחים" אמר סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, עידן רינג, "המלחמה הביאה איתה גם עלייה ברמת ההסתה והתוכן הפוגעני המופץ ברשתות וגם מעבר לפלטפורמות פחות בטוחות ופחות מוכרות כמו טלגרם, לרוב בלי להכיר את הסכנות והחסרונות שלהם. כתוצאה מכך אנשים נמנעים מהבעת דעה והשיח הציבורי הולך ומצטמצם כי אנשים חוששים שייפגעו באמצעות הרשת. ההתמודדות עם המגמות השליליות הללו שמסרסות את חופש הדיבור ואת הדמוקרטיה צריכות להדאיג את מקבלי ההחלטות, את מערכת החינוך ואת הפלטפורמות כאחד. האינטרנט יכול לאפשר שיח ציבורי פתוח, חופשי ושיוויוני – אם כל הנוגעים בדבר ידאגו שהוא יהיה מקום בטוח ומוגן עבור כלל המשתמשים".
