ביירות, לבנון – כאשר ישראל וחיזבאללה הסכימו להפסקת אש ביום רביעי, עדנאן זייד נשם לרווחה.
הוא ומשפחתו היו ערים כל הלילה בגלל התקיפות האוויר הרועמות של ישראל על בירת לבנון.
החשש שכך לאחר שהפסקת האש הצפויה נכנסה לתוקף בשעה 04:00, ובכל זאת התעוררה אי נוחות לגבי העתיד.
"בכנות, אני עדיין מודאג שמשהו יקרה", אמר זייד לאל ג'זירה. "יש לי ספקות שהפסקת האש תתקיים".
זייד הוא אחד מכ-650 אנשים שברחו מבתיהם לבית הארחה המנוהל על ידי קבוצת סעד מקומית בקרנטינה, רובע בעל הכנסה נמוכה בעיקר בביירות.
הוא לא היחיד עם רגשות מעורבים לגבי הפסקת האש שקיימת כעת וספק אם יהיה בטוח לחזור הביתה.
רבים להוטים לשקם את חייהם, אך חלקם נרתעים מלחזור לשכונות מוכות מלחמה שבהן נהרסו בתים ופרנסות וכל תחושת הביטחון נגוזה.
"כל הדלתות והחלונות שבורים בבית שלי. הגג שקע, ורסיסים מכל הפיצוצים כיסו את הפנים", אמר זייד.
"אנחנו לא יכולים לחזור עכשיו. אנחנו צריכים זמן לתקן את המקום. זה ייקח לנו חמישה או שישה ימים כדי להבין אם הבית שלנו יכול להיות ראוי למגורים."
לא שש לעזוב
ישראל וחיזבאללה החלו להילחם לראשונה ב-8 באוקטובר 2023, כאשר הקבוצה הלבנונית הסלימה חילופי אש מבעבעים על פני גבול ישראל-לבנון בסולידריות עם תושבי עזה, שסבלו מהפצצות ישראליות.
חיזבאללה הבטיח להפסיק אם ישראל תסיים את מלחמתה במובלעת הנצורה, שהחלה לאחר מתקפה בראשות חמאס על דרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
במקום זאת, ישראל הסלימה את ההתקפות הבלתי פרופורציונליות שלה נגד חיזבאללה ו הכריז על פלישה לדרום לבנון בסוף ספטמבר.
מוחמד קנג', בן 22, לא רוצה לחזור לביתו, שנפגע אך עדיין ראוי למגורים
הקמפיין של ישראל, לדבריו, הרס את כל סוגי החיים החברתיים והמסחריים בשכונתו בדהייה, מחוז שוקק חיים בפרברים הדרומיים של ביירות הקשורים לחיזבאללה.
"גם אם אצליח לסדר את החדר שלי ולסדר את הבית שלי, אין חיים שם בסביבה", אמר קנג' לאל ג'זירה מהחדר הצנוע בקרנטינה שבו ישב עם אביו.
אבל קנג' יודע שהוא יצטרך לחזור מתישהו כי אין לו לאן ללכת.
מתנדבים בקרנטינה מצפים שהמקלט יישאר פתוח מספר שבועות. זֶה תלוי בכמה משפחות עקורים חוזרות לבתיהם בימים הקרובים ואם הפסקת האש תתקיים.
לדבריהם, העירייה המקומית תקבל את ההחלטה הסופית, ועד כה לא היו הודעות רשמיות.
הולכים הביתה
ברגע שמטוסי קרב ומזל"טים ישראלים יצאו משמי ביירות, החלו עשרות משפחות בקרנטינה לארוז את חפציהם.
ביום רביעי בצהריים, כמחצית המקלט היה ריק, ועוד אנשים רבים התכוננו לצאת.
פאטימה חיידר, בת 38, הייתה בחדרה ותחבה בגדים, סירים, מחבתות ושמיכות למזוודות.
האם הגרושה לחמישה סיפרה כי הגיעה לראשונה לקרנטינה עם אמה וקרוביה, ימים ספורים לאחר שישראל הטילה 80 פצצות על דחייה ב-27 בספטמבר כדי להרוג. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה.
המתקפה של ישראל הובילה ליציאה המונית מדחייה ודחפה את חיידר ומשפחתה לישון תחילה ברחובות מכיוון שרוב המקלטים הממשלתיים היו מלאים. בסופו של דבר הם שמעו שיש מקום עבורם בקרנטינה.
במשך שבועות הם נסעו בתורו לדהייה לבדוק את דירתם וציפו לחזור.
אבל הוא ניזוק מתקיפות אוויריות ישראליות יום לפני הפסקת האש. הקירות, לדבריה, התפוררו ושברו זכוכית ופסולת כיסו את ביתם.
"אנחנו שמחים שהמלחמה סוף סוף נגמרה, אבל אנחנו הרוסים שהבית שלנו נהרס", אמר חיידר.
בעוד הרגע הזה הוא מר-מתוק, היידר מסרבת להתרחק יותר מהקהילה שלה ומתעקשת שהם ישבנו מחדש את חייהם.
"אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים בדיוק, אבל אנחנו לא הולכים להישאר כאן."
צער ואובדן
ישראל הסלימה את ההפצצות שלה ברחבי ביירות ביום שלישי בלילה, שעות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף.
בן דודו של קנג' מוחמד נהרג בתקיפה אווירית ישראלית בבשורה, שכונה מאוכלסת בצפיפות בלב העיר. הוא שרד את כל המלחמה, רק כדי להיהרג בשעותיה האחרונות.
"אמא שלי הלכה היום להלוויה כדי לחלוק כבוד ולהתאבל עליו", אמר לאל ג'זירה. "הלוואי והכרתי אותו יותר, אבל הוא היה מבוגר ממני עם (אישה וילדים ששרדו את השביתה), ולא היה לנו הרבה במשותף".
קנג' עדיין נאבק באבל לאחר שאיבד בן משפחה ותחושת הבית והביטחון שלו.
בניגוד לסכסוכים קודמים בין חיזבאללה לישראל, הוא לא מאמין שניתן לטעון כי האחרון הוא ניצחון.
"אנחנו אבלים ואנחנו בדיכאון. כל מי שאומר לך שניצחנו משקר", אמר לאל-ג'זירה, וסיפר על סנטימנט נפוץ במקלט.
איאת מובארק, בת 64, אמרה כי מצב הרוח בקרב משפחתה שונה בתכלית בהשוואה למלחמה ב-2006.
למרות שהם איבדו את ביתם, רוחם הייתה גבוהה כי הם האמינו בתוקף שחיזבאללה ניצח. הפעם, הם פחות משוכנעים.
לאחר שלקחה גרירה מסיגריה, הוסיפה מובארק כי בעלה נוסע לדהייה כדי לבדוק אם ביתם שלם. היא מקווה שזה כך שהם יוכלו סוף סוף לחזור.
"אם בעלי אומר לנו שהבית שלנו איננו, אז זו תוכניתו של אלוהים", אמרה בהשלמה.
"אלוהים כותב את גורלו של כל אחד מאיתנו."
