"אני מאוד נרגש אבל גם מאוד המום. זו הרגשה מדהימה". כשסווסאן אבו זיינדין ברחה משלטונו של בשאר אל-אסד לפני יותר מעשור, היא חשבה שאולי לא תחזור לעולם. כעת, לאחר נפילת המשטר, היא פונה לעיר הולדתה בדרום סוריה כדי לראות את אביה בפעם הראשונה מזה שבע שנים. בעוד סצינות של חגיגה כמו אלה מתרחשות ברחבי הארץ, יש גם דאגה לגבי מה שעתיד לבוא. "אנחנו לא יכולים להפיל משטר דיקטטור כדי לעבור משטר אחר. החודשים הספורים הללו הם בסיסיים, לא רק בחיינו כיחידים אלא גם בחיי המדינה הזו". אבו זיינדין אומרת שהפעילות הפוליטית שלה נגד הממשלה לשעבר הביאה אותה לצרות, ונמלטה בקושי ממעצר. כחלק מהגל של שישה מיליון סורים שנמלטו במהלך מלחמת האזרחים שנמשכה 13 שנים, היא ביקשה מקלט בבריטניה. כעת היא מובילה רשת של ארגונים התומכים בזכויות משפטיות ופוליטיות לכל הסורים. "סוריה היא שלנו ואינה רכוש משפחת אסד. לא ננוח עד שנתבע בחזרה את מדינת האזרחות והדמוקרטיה שלנו". אבו זיינדין גדל כאן במחוז סואידה, ביתה של קהילה דרוזית גדולה, אחת מקבוצות המיעוט הדתיות הרבות בסוריה. זה גם היה אחד המקומות הראשונים שבהם החלה ההתקוממות נגד אסד ב-2011. רבים כאן רוצים לראות מדינה חילונית שתגן על האינטרסים של אוכלוסיית סוריה המגוונת. בתחילת דצמבר הפילו המורדים בראשות חייאת תחריר א-שאם, או HTS, חמישה עשורים של שלטון משפחת אסד. HTS היא קבוצה איסלאמיסטית המזוהה בעבר עם אל-קאעידה. מאז הפיכת משטר אסד, מנהיג הקבוצה, אחמד א-שארה, סימן על פתיחות לממשלה מכילה יותר. אנשים בעיר הולדתו של אבו זיינדין נשארים זהירים. בפגישה עם המנהיג הרוחני של הדרוזים בסוריה, צצות במהירות החששות מהפרק החדש. "השגנו משהו שכולנו חשבנו שאי אפשר להשיג. אבל הרבה עבודה עוד לפנינו. אנחנו בהחלט הולכים להתקשר עם הממשלה הזמנית, ואנו מקווים שהם יגיבו לכך". מה יקרה בהמשך בהנהגת HTS לא ידוע, אך לעת עתה החגיגה נמשכת.
