יש משהו מבלבל בשם "פאפאדיאס". קודם כל, זה צירוף מילים שאף פעם לא דימיינו. שנית, זו מנה שיוצאת מנקודת הנחה די מוזרה – שפיצה וקסדייה זקוקות לשדכן.
כשהגיעה הבשורה על "אחת המנות המצליחות" של הרשת האמריקאית, שנמכרת ב"אלפי סניפים בעולם", החלטנו לראות במו עיניינו מה כל כך מיוחד בחיבור הזה. התוצאה? ובכן, זה מסובך.
בואו נתחיל מהבסיס – מה שמקבלים זה למעשה פיצה שעברה קיפול באמצע – אם אתם מתעקשים, הייתי אומרת קלצונה שמרגישה מטוגנת. הבצק הדק של פאפא ג'ונס, שבדרך כלל עושה את העבודה בכבוד בפיצות הרגילות, מתמודד פה עם משימה חדשה: להיות גם פריך וגם גמיש. לפעמים זה עובד, לפעמים פחות – במיוחד כשנדיבים מאוד עם המילויים.
אז מה יש על התפריט?
הגרסה הים תיכונית: בצק קריספי במילוי רוטב פיצה, בצל סגול, זיתי קלמטה, קוביות בולגרית וגבינת מוצרלה. זהו ניסיון בעינינו להתמודד עם הטעם הישראלי, שמכיל כל מה שהיינו מצפים למצוא על פיצה "ים תיכונית", שהיא הדבר הראשון שהיינו מדלגים עליו כשאנחנו בוחנים תפריט פיצות.
פאפאדיאס פילי סטייק: בצק שכולל רוטב ראנץ' מארה"ב (מתוק מדי לטעמנו), נתחי סינטה בנדיבות שהיו קצת קשים, פלפל ירוק, בצל לבן וגבינת מוצרלה. לכאורה נשמע עמוס, אך איכשהו עובד. היינו מחליפים את הראנץ בכל רוטב אחר, אולי קצת חרפרפות – וזה שידוך מושלם.
הגרסה הניו יורקית: בצק פריך עם רוטס ראנץ' אמריקאי, בתוספת ריבת בצל מקורמל, נקניקיית עוף, נקניקיית בקר ומוצרלה עשירה. זאת לא מנה שהיינו מצפים שתבל את הטייטל "ניו יורקי", אבל לא טעמנו אותה גם, אז כנראה שהם יודעים משהו שאנחנו לא.
ארטישוק גולד: זאת בעינינו המנה המפתיעה לטובה. טפנד זיתי קלמטה, חתיכות ארטישוק, בולגרית, שום קונפי ותערובת של 5 גבינות איטלקיות. השילוב עובד, והוא אפילו מאוד מוצלח. הבעיה היחידה, שלמרות זאת לא בטוח שנטרח שוב ונזמין את זה. מסוג הטעמים שנחשוב עליו בפעם הבאה שנחפש טופינג לפיצה.
המחיר אחיד – 44.90 שקלים למנה שמפיקה בעינינו לזוג. לא מאוד זול, אבל גם לא יקר בהסתכלות על מספר הפרודוקטים בכל מילוי.
התחושה הכללית היא של מנה מאוד אמריקאית, שמנסה להיות עמוסה ומושחתת. אם בא לכם לנסות משהו חדש – קדימה. אבל אם אתם מחפשים ארוחה מספקת, אולי כדאי להישאר עם הקלאסיקות המוכרות של הרשת. או פשוט ללכת למקסיקני השכונתי ולהזמין קסדייה אמיתית. לפעמים פשוט זה טוב יותר.
