פיצה היא מנה מנצחת ואהובה. היא אמנם פשוטה ובסיסית אבל זה סוד הקסם שלה. למרות שהיא כוללת בצק, רוטב עגבניות וגבינה – היא יכולה להתפוצץ בפה עם תוספות ומרקמים. רבים מאיתנו לא מסתפקים במשולש אחד ויכולים בכיף לחסל חצי מגש של הפחמימה האלוהית.
פיצה קראפט הוקמה לפני כתשע שנים בירושלים. דוד קפלן הבעלים לא שיער לעצמו שבשנת 2017 כשהוא יקים את הפיצרייה שלו בירושלים, היא תכנס באותה השנה לרשימת הפיצות הטובות בעולם על פי דירוג Top50 Pizza. אחרי שהסניף הירושלמי זכה להצלחה, הוקם סניף במודיעין-מכבים-רעות ולפני כחודשיים הגיעה הפיצה לתל אביב.
מכל המקומות בעיר ללא הפסקה החליטה פיצה קראפט להתמקם בכיכר אתרים – לוקיישן שידע ימים יפים יותר. אמנם הפיצות הן הכוכבות הראשיות אבל מדובר במסעדה שמגישה גם מנות פסטה וסלטים רעננים דוגמת סלט קפרזה, סלט פנצלה וגם מנה שהגיעה מהאייטיז – פטריות ממולאות בגבינות. אבל בואו נתרכז בעיקר – הפיצות. שמגיעות בשני גדלים: פיצה ליחיד בקוטר של 25 ס"מ ופיצה לזוג בקוטר של 35 ס"מ.
קפלן לא שכח מאיפה הוא בא ולמרות שהסניף בתל אביב, השמות של הפיצה הן הכי ירושלים שיש. בתפריט מככבות: פיצה מסולקת – פיצה עם סלק מעושן בטעם חרוך, בצל סגול, בלסמי מצומצם ופלפל שחור; פינוקית – פיצה עם קממבר, קונפי שום ודבש; פיצה אוממית – עם שמפיניון, פורטובלו ושמן כמהין. לסולידיים שבחבורה מכינים פה גם פיצה מרגריטה עם תוספות בהרכבה עצמית ובגזרת הביזאר מצאנו גם פיצה אסלית – פיצה עם עגבניות, זיתי קלמטה, חריף וטחינה וגם פיצה מתוקה שהיא הכל חוץ מקינוח וכוללת בטטה, גבינת עיזים, בצל ירוק וסילאן.
טרם התחלנו בחגיגת הפחמימות, דגמנו סלט פנצנלה עם ירקות רעננים והפתעה – במקום גבינת הפטה קיבלנו כאן את גרסת השף עם מוצרלה. הרמנו גבה אבל הפרשנות הזאת יצרה עניין וטעם שונה ומסקרן שאהבנו. הפטריות הממולאות שלנצח יזרקו אותנו לשנות ה- 80 היו עשירות בטעמים עזים מידי ומלאות בגבינות. זאת לטעמנו מנה שהיה כדאי להשאיר באייטיז.
אנחנו חיים על הקצה ובנוסף לפיצה מרגריטה קלאסית, החלטנו להמר על הפיצה האסלית – זאת עם הטחינה (48/76 שקלים), המסולקת (50/80 שקלים) והפינוקית (52/82 שקלים). נתחיל ונאמר שמדובר בפיצות שמאתגרות את בלוטות הטעם והמחשבה הראשונה היא "מה הקשר?". כשהתחלנו לבחון את הממצאים היינו סקפטיים והתחלנו לנגוס בבצק כדי להיכנס לאווירה. מדובר בבצק פיצה דק, אוורירי וקארסטי שהיה משובח, מתפצפץ וטעים. כשההיכרות הראשונית זרמה לנו העלנו הילוך במערכת היחסים שנרקמה עם הפיצה והתחלנו לבחון את התוספות.
ראשונה הגיעה הפיצה עם הטחינה. תודות למינון סופר מדויק של זילוף הטחינה העדין שלא השתלט על כל העסק, חריף, עגבניות שארגנו רעננות וזיתי קלמטה שסיפקו טאצ' של עומק – קיבלנו פיצה שהפתיעה לטובה. שילוב המרכיבים יצר ביסים טעימים שאהבנו ושעשו לנו טוב בבטן. משם המשכנו למסולקת שבניגוד לשמה דווקא התקבלה בברכה. הניגודיות בין טעמו המודגש של הבצל הסגול והמתיקות של הסלק הקפיצו את הביס. מתוק הוא לא טעם שרבים מתחברים אליו, אבל בזכות הוויב המעושן של הסלק, התוצאה היתה ערבוביית מאורגנת של טעמים ומרקמים.
עכשיו בואו נדבר על הפינוקית – הפיצה שכללה גבינת ברי, קונפי שום ודבש. גם אנחנו תהינו מה עושה דבש בפיצה אבל איזון טעמים מושלם ומינון מדויק של מרכיבים הפך אותה לפיצה החביבה עלינו מכולן. למרות ניגוד האינטרסים הקולינרי של מתיקות הדבש, העזות של קונפי השום והחריפות של גבינת הברי קיבלנו מרכיבים שעשו עבודת צוות מופלאה. הפיצה היתה טובה אלינו ועשירה בטעמים.
פיצה קראפט,
הירקון 169, כיכר אתרים, תל אביב
