בעוד רצועת עזה נכנסת לשבוע השני שלה של הפסקת טלפון ואינטרנט כמעט מוחלטת, חלק מהאנשים במובלעת שסועת המלחמה משתמשים בטכנולוגיה פחות מוכרת – כרטיסי eSIM – בתור אחיזה אחרונה במגע עם העולם החיצון.
רוב הסמארטפונים החדשים מאפשרים למשתמשים לטעון כרטיס SIM אלקטרוני ולא פיזי, שניהם מעניקים למשתמשים גישה לרשתות אלחוטיות. כמה פלסטינים פנו להשתמש בתוכניות טלפון שנתרמו הרשומות במדינות אחרות כדי לתפוס אות נדידה ממגדלי סלולר ישראלים או מצריים כדי להגיע לאנשים מחוץ לאזור.
"חלק מהרשתות הישראליות מגיעות לתוך עזה", סוהיל נסאר, צלם בעזה. משתמש באינסטגרם כדי לתעד את המלחמה, אמר ל-NBC באמצעות WhatsApp. "אין לנו רשת מקומית זמינה כרגע. אז או שאנחנו קונים את ה-eSIM או שאנשים ברחבי העולם אוספים עבורנו eSIM ושולחים אותם דרך WhatsApp, דרך מיילים", אמר.
מכשירי ה-eSIM רחוקים מלהיות פתרון מושלם: טלפונים ישנים יותר אינם יכולים להשתמש בהם ויש צורך בחיבור קיים כדי להוריד טלפונים חדשים. חלק מה-eSIM לא פועלים כראוי. וזה יכול להיות קשה לתפוס אות ממגדל סלולרי מעבר לגבול, אמר נסאר, שלעתים קרובות דורש טיפוס במקום גבוה, כמו גג חשוף של בניין.
רבים מה-eSIM נתרמים על ידי פעילים שאוספים אותם מתורמים ברחבי העולם. מירנה אל הלבאווי, סופרת מצרית בת 31 שמנהלת פרויקט בשם Connecting Gaza, אמרה שהיא הפיצה יותר מ-100,000 eSIM מאז תחילת המלחמה.
היא ופעילים אחרים משתמשים באינסטגרם וב-X כדי לגייס תורמים מרחבי העולם לרכוש eSIM מספקי טלפון בינלאומיים. לאחר מכן הם מעבירים אותם למערכת של מה שאל הלבאווי מכנה "נתבים אנושיים" ברחבי עזה עם מכשירי eSIM מתפקדים שיכולים להגדיר את הטלפונים שלהם כנקודות חמות של Wi-Fi כדי לשתף רכיבי eSIM נוספים עם אחרים.
"הדבר הכי קורע לב הוא כשאנחנו מאבדים נתבים אנושיים בגלל הפצצות. כמה מהם נהרגו. זה קורע לב. אבל העדיפות הראשונה שלנו היא לחבר כמה שיותר אנשים ולא לתת לעזתים לסבול בשתיקה", אמרה.
קישוריות הטלפון, האלחוט והאינטרנט של עזה היו שוב ושוב מושפע קשות מאז פלשת ישראל באוקטובר, לאחר שחמאס ביצע מתקפת פתע שגרמה למותם של כ-1,200 ונחטפו כ-240, לפי גורמים ישראלים. מאז נהרגו יותר מ-24,000 פלסטינים, בהם יותר מ-10,000 ילדים, לפי גורמי בריאות בעזה.
השטח הנצור חווה תשע הפסקות תקשורת מלאות מאז, לפי NetBlocks, חברה העוקבת אחר קישוריות לאינטרנט. ההאפלה שהחלה ב-11 בינואר ועדיין משפיעה על האזור נכון לכתיבת מאמר זה הייתה הארוכה ביותר.
Marwa Fatafta, ראש מדיניות המזרח התיכון של ארגון הזכויות הדיגיטליות ללא מטרות רווח Access Now, אמרה שההפסקות היו "טראומטיות ומייסרות".
"למי שנמצא בשטח, אבל גם למי שנמצא בחוץ. כלומר, תחשוב על זה. יש אנשים שאני מכירה שלא הצליחו להגיע למשפחותיהם כבר יותר משבוע", אמרה.
"אנחנו מדברים על הפסקות מידע מוחלטות. אז אתה לא יכול לעשות שיחת טלפון. אתה לא יכול לגשת לאינטרנט. ארגונים הומניטריים מאבדים קשר זה עם זה חוץ מאלה שיש להם אינטרנט לווייני", אמר פטאפטה.
חברת התקשורת הגדולה באזור, פלטל, האשים הן חסימות החשמל של ישראל על עזה – ציוד תקשורת דורש חשמל רב כדי לפעול – והן תקיפות אוויריות חוזרות ונשנות של ישראל שלדבריה פגעו בתשתית התקשורת.
פלטל הכריז ביום ראשון ששני עובדי תיקונים נהרגו במהלך העבודה. עובדי החברה אמר לוושינגטון פוסט כי העובדים "כוונו" על ידי ישראל וכי 13 מעובדיה נהרגו מאז תחילת המלחמה. חדשות NBC לא הצליחו לאמת אף אחת מהטענות. צבא ההגנה לישראל לא הגיב לבקשת תגובה שנשלחה בדוא"ל.
ימים לאחר הפיגוע של חמאס ב-7 באוקטובר, אמר דובר ממשלת ישראל איילון לוי ב-X כי לישראל יש "אין חובה מוסרית" לספק משאבים כמו חשמל לעזה בזמן שחמאס "מנהל מסע רצח עם" נגד ישראל. מאוחר יותר באותו החודש האשים לוי את חמאס על כך שעשה זאת בעקביות להוריד בירייה כבלי חשמל המשמשים לחשמל שישראל סיפקה במשך שנים. באותו חודש, ארגון Human Rights Watch האיץ בישראל לעשות זאת לשחזר משאבים כמו חשמל בעזה מיד וכינה כל הכחשה שלו סוג של ענישה קולקטיבית.
