על פי ההסכם, אנשים ממדינות "בטוחות" אמורים להיות מוחזקים באלבניה בזמן שתביעותיהם למקלט מטופלות.
שבעה מבקשי מקלט נשלחו חזרה לאיטליה מאלבניה לאחר שבית משפט ברומא סירב לבקשה רשמית לעצור אותם במדינת הבלקן, כישלון לתוכנית שנויה במחלוקת שדגלה ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני.
ההחלטה ביום שני התייחסה למקרה של שבעה אנשים מבנגלדש וממצרים שחולצו בים התיכון על ידי הצי האיטלקי בעת שניסו לעשות את דרכם לאירופה. הם הובאו לאיטליה בן לילה, ימים ספורים לאחר הגעתם לאלבניה.
על פי הסכם לחמש שנים שעליו הסכימו מלוני וראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, אלבניה תאפשר לאיטליה להפעיל שני מרכזי עיבוד בשטחה עם יכולת לסנן עד 3,000 אנשים בחודש כדי לקבוע אם הם זכאים למקלט או צריכים. יוחזרו למדינות מוצאם.
ארגוני זכויות יוצרים מתחו ביקורת על ההסכם כתקדים מסוכן ושאלו אם הוא תואם את החוקים הבינלאומיים.
הראשון 12 מבקשי מקלט שנשלחו לאלבניה הוחזרו לאיטליה לאחר החלטת בית משפט נוספת באוקטובר, זמן קצר לאחר פתיחת מרכזי המיון.
בשני המקרים, בתי המשפט באיטליה הפנו את התיקים לבית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג כדי שיפסוק אם מדינות המוצא של מבקשי המקלט נחשבות בטוחות להחזרה. 12 מבקשי המקלט הראשונים היו גם ממצרים ובנגלדש.
ממשלתו של מלוני הוציאה צו הקובע רשימה חדשה של 19 מדינות מוצא בטוחות לכאורה, הכוללת את מצרים ובנגלדש. אבל האיחוד האירופי לא סיווג גם כמדינות מוצא בטוחות.
פסיקות בית המשפט עוררו את זעמה של ממשלת הימין הקיצוני של מלוני, שחיפשה אסטרטגיות להקלת העומס של הגעת פליטים ומהגרים.
בהחלטה האחרונה, בית המשפט ציין שהוא מבקש להבהיר אילו מדינות מוגדרות כבטוחות "רק כדי לזהות איזה נוהל להחיל".
"הדרת מדינה מרשימת מדינות המוצא הבטוחות אינה מונעת החזרה ו/או גירושם של אותם מהגרים שבקשות המקלט שלהם נדחו", אמר בית המשפט בפסיקתו.
איטליה היא המדינה הראשונה באיחוד האירופי המונה 27 מדינות שמטפלת בתביעות מקלט מחוץ לגוש. התוכנית נצפית מקרוב על ידי ממשלות אירופיות אחרות, שכמה מהן שוקלות צעדים חריפים יותר לבלימת הגירה.
