אסלאמאבאד, פקיסטן – לאחר עימותים ארוכי שבוע בין שבטים יריבים במחוז קוררם בפקיסטן, הרגו לפחות 46 בני אדם ופציעו כמעט 200, הלחימה הופסקה כעת, בעקבות פגישה בין הרשויות וזקני השבט.
ג'ירגה מפוארת, או מפגש של זקני השבט, יחד עם גורמים אזרחיים וביטחוניים, נפגשו בפראצ'ינאר, העיר המרכזית במחוז קורם. הם ערכו פגישה בת שעות ביום רביעי, שלאחריה הוסכם על הפסקת אש על ידי כל בעלי העניין – עד 5 באוקטובר.
ג'וודולה מחסוד, סגן הנציב של קוררם, אמר שלא היו נפגעים מאז ושהממשלה בטוחה להגיע לפתרון לסיום הסכסוך.
"לצערי מדובר בסכסוך קרקע מתמשך באזור שהוביל ללחימה גם בעבר, אבל אנחנו בטוחים שנוכל לשים לזה סוף הפעם", אמר מהסוד לאל-ג'זירה.
אז איפה קוראם, מה קרה שם, איך הדברים הסלימו ומה הלאה?
איפה קוררם?
קוררם, אזור הררי שחולק גבול ארוך עם אפגניסטן במחוז הצפון-מערבי של ח'יבר פאחטונקווה, הוא ביתם של כ-700,000 בני אדם, מתוכם יותר מ-42% שייכים לקהילה השיעית.
היא קרובה יותר לבירת אפגניסטן קאבול מכל עיר גדולה בפקיסטן, אך גם גובלת במחוזות חוסט, פקטיה, לוגאר וננגרהאר של אפגניסטן, הנחשבים למקלטים עבור קבוצות חמושים אנטי-שיעיות כמו דאעש (דאעש) והטאליבן הפקיסטני (TTP).
לאזור יש היסטוריה של סכסוך עדתי בין קבוצות הרוב השיעיות והסוניות, והוא גם התמודד עם מיליטנטיות במהלך העשור האחרון, עם התקפות תכופות של TTP וקבוצות חמושים אחרות המכוונות לקהילה השיעית.
לטענת הרשויות המקומיות ומנהיגי השבטים, שורשיו של הסכסוך הנוכחי בסכסוך קרקעות מתמשך בין השבטים הרוב שיעי והרוב הסוני. אירוע דומה נוסף התלקח בשנה שעברה, והביא למותם של לפחות 20 בני אדם.
ועדת זכויות האדם של פקיסטן (HRCP) דחקה בממשלה לעזור לתיווך שלום באזור שבו, הוסיפה, "האלימות גבתה מחיר כבד מאזרחים רגילים".
"HRCP קורא לממשלת KP להבטיח שהפסקת האש המתווכת מתקיימת. כל המחלוקות, בין אם על אדמה או שנולדו מסכסוך עדתי, חייבות להיפתר בדרכי שלום באמצעות משא ומתן שכונס על ידי ממשלת KP עם כל בעלי העניין המיוצגים", נכתב בהצהרה ב-29 ביולי.
HRCP מודאג מאוד מהאובדן המשמעותי של חיים ב #פרכינר, קוררם, שם שבטים יריבים ניהלו סכסוך אלים על קרקעות במשך כמה ימים, והזינו סכסוך עדתי. האלימות גבתה מחיר כבד מאזרחים פשוטים, שחופש התנועה והגישה שלהם…
– ועדת זכויות האדם של פקיסטן (@HRCP87) 29 ביולי 2024
מה גרם לעימותים האחרונים?
מחמוד עלי ג'אן, חבר בוועדת השלום המקומית וחלק מהג'ירגה שקיימה פגישות השבוע, אומר כי הסכסוך התעורר בין מלייקהל, שבט הרוב שיעי, לבין מדג'י קאלאי, שבט הרוב סוני, על רקע של קרקע בכפר Boshehra, הממוקם 15 ק"מ (9 מייל) דרומית לעיר Parachinar.
"זו הייתה חלקת אדמה חקלאית במקור בבעלות השבט השיעים, שאותה השכירו לשבט הסוני למטרות חקלאות. חוזה החכירה היה אמור להסתיים ביולי הקרוב, אבל כשהגיע הזמן, הם סירבו להחזיר את האדמה, מה שהוביל ללחימה", אמר יאן לאל-ג'זירה.
יאן מספר כי ועדת השלום המקומית, שכללה חברים משבטים שיעים וסונים כאחד, ניסתה מיד להרגיע את המצב וביקשה מהממשלה להתערב. אבל הממשלה, הוא אומר, איחרה להגיב.
"המדינה נעדרה לחלוטין בתחילה, מה שהוביל לכל כך הרבה קרבות. הם לא הפריעו ולא שלחו כוחות או משטרה למרות נוכחותם הכבדה של אנשי צבא וצבא חצי-צבאי באזור", טען יאן.
עם זאת, נסר אחמד חאן, קצין המשטרה המחוזית, מפריך את הטענות על חוסר מעש של הממשלה, ואומר כי מיד עם תחילת הלחימה, המדינה נקטה בפעולה מהירה. עם זאת, הוא הודה שהמחסור בכוח אדם והשטח הקשה פגעו בקצב תגובת הממשלה.
"יש לנו יכולת מוגבלת, וקוררם הוא אזור גדול וקשה לגישה בגלל השטח ההררי שלו. לעתים קרובות, נאלצנו לטייל במשך שעות כדי להגיע למקומות שבהם התרחשו קרבות. בנוסף, בגלל הגבול הנקבובי עם אפגניסטן, לאנשים רבים יש גישה לכלי נשק מתוחכמים, מה שמקשה עוד יותר", אמר השוטר לאל-ג'זירה.
עם זאת, הוא הכחיש מכל וכל מעורבות של TTP או כל קבוצה חמושה אחרת המכוונת לקהילה השיעית בשל זהותם הדתית.
"לכפר בושהרה, שבו התנהלו רוב הלחימה, יש יתרון אסטרטגי למגינים, וכל מי שניסה להשיג גישה היה ממוקד בקלות. במקרה הזה, זה היה שבט מלכל, שספג יותר אבדות", אמר.
למה עימותים כאלה ממשיכים לקרות?
יאן, זקן השבט, אמר שלמרות שסכסוך קרקעות הוא בלב המתיחות הנוכחית, ההיסטוריה הארוכה של האזור של סכסוכים עדתיים מאפשרת ל"גורמים מסוימים" משני הצדדים להשתמש בדת ככלי להתגייסות.
"היו סכסוכי קרקע גדולים באזור קוראם בין שבטים שונים שנמשכו מאז לפני החלוקה (של תת היבשת ההודית ב-1947). בכל פעם שמשהו מפעיל, הוא מקבל זווית עדתית, וזה לא המקרה", הוסיף.
היו כמה מקרים של אלימות עדתית משמעותית בשבעת העשורים האחרונים, אך ההתנגשות החמורה ביותר החלה ב-2007, שבה נמשכו הלחימה בין שבטים שיעים וסונים כמעט ארבע שנים. כמה כפרים עלו באש ואלפי בני אדם נאלצו לעזוב את האזור ולחפש מחסה בחלקים אחרים של המדינה.
קוררם, שהייתה באותה תקופה חלק מאזורי השבט המנוהלים הפדרלית (FATA), נותקה משאר המדינה. ב-2011, הצבא הפקיסטני, בעזרת זקני השבט המקומיים, הצליח סוף סוף לשים קץ ללחימה. נתוני הממשלה מראים שכמעט 2,000 בני אדם נהרגו בעימותים, בעוד שיותר מ-5,000 בני אדם דווחו שנפצעו.
חאן, מפקד המשטרה אמר כי באזורים רבים במחוז, קהילות שיעיות וסוניות חיות יחד בשלווה.
הוא ציטט את תהלוכת עשורא בחודש שעבר, שצוינה להתאבל על מות הקדושים של חוסיין אבן עלי אל-חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד.
"לאחרונה היו לנו תהלוכות אשורה, שהוצאו בחלקים שונים של קוררם. באזורים רבים, שבטים סונים סיפקו ביטחון לשיעים שהתאבלו", אמר חאן.
מחסוד, סגן הנציב, אמר שהממשלה מקווה להשתמש בהפסקת האש כדי לפתור את סכסוך הקרקעות בין השבטים מאליקל ומדגי קלאי.
"יש לנו את המנגנונים שלנו ליישוב סכסוכי קרקע, והפסקת האש הזו תאפשר לנו לקרב את כל בעלי העניין כדי לנסות לסיים את זה לצמיתות", אמר.
מה המצב הנוכחי?
הלחימה הובילה לסגירת רוב הכבישים המובילים לקוראם, ודיווחים על כך שאפילו אמבולנסים היו מטרות על ידי אלמונים.
בתי הספר בפראצ'ינאר נותרו סגורים, בעוד השווקים ראו פעילות מועטה. יאן, שהוא גם סוחר, אמר שסגירת הכבישים הובילה למחסור במזון ובפריטים נחוצים אחרים, מה שמקשה על כל מי שצריך לעזוב את העיר במקרה חירום.
"אחרי הפסקת האש, אנו מקווים שהחיים יחזרו לשגרה. כרגע, אנשים נוסעים בשיירות בלבד, כאשר כוחות משטרה וכוחות חצי-צבאיים שומרים על הכבישים המובילים מכוראם", אמר.
יאן הוסיף גם כי הקרבות הביאו לסגירת רשת הנתונים הסלולריים, אך קווים נייחים פעלו.
מחסוד, פקיד הממשלה, אמר כי לאחר הפסקת הלחימה יש שקט לא פשוט באזור אך הוא הביע תקווה שהפעילות הרגילה באזור תתחדש בקרוב.
"כמובן, יש אווירה של פחד כרגע, ואנשים לא ששים לצאת מהבתים שלהם. עם זאת, ביומיים האחרונים ראינו מראית עין של נורמליות, והדברים אמורים להשתפר", אמר.
