רצח העם של ישראל בעזה נמשך ללא סוף באופק. אלימות מתנחלים ופשיטות צבאיות תכופות הותירו את הקהילות הפלסטיניות בגדה המערבית הכבושה מחשש לגורל דומה. בינתיים, לבנון הפכה לשדה קרב חדש שבו עשרות אזרחים נהרגים מדי יום.
כתוצאה מכך, עם תחילתה של שנה אקדמית חדשה, חזרו מחאות התמיכה בפלסטינים ונגד התוקפנות הישראלית ברחבי האזור לקמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית.
שוב קוראים מפגיני סטודנטים להפסקת אש ולהפסקת הכיבוש, וכדי להשיג את המטרות הללו הם מבקשים ממוסדותיהם להתנער בדחיפות מישראל.
באביב הבהירו מנהיגי האוניברסיטאות שהם לא ינהלו משא ומתן עם פעילי סולידריות פלסטיניים. במקום להקשיב לתלמידיהם, הם הזמינו את המשטרה בקמפוס לפרק באלימות את המאהלים שלהם. עשרות סטודנטים עמדו בפני ביקורת, השעיה ואפילו אישומים פליליים בדרישה ממוסדותיהם לסיים את שותפותם לפשעי המלחמה של ישראל ולכיבוש הבלתי חוקי של השטח הפלסטיני.
כשהמחאות חזרו לקמפוס בספטמבר, התברר שלא חל שינוי בעמדת מנהיגי האוניברסיטאות במהלך הקיץ.
במקום להרהר במעשיהם שפגעו באופן אובייקטיבי בסטודנטים וחנקו את זכותם לחופש הביטוי וההתכנסות, נראה שרובם בילו את הקיץ בהמצאת אסטרטגיות חדשות ומדיניות קמפוס כדי לדכא טוב יותר הפגנות ולמזער את השפעתן על התפקוד היומיומי של המוסדות שלהם. .
קח את אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
לאחר התפטרותה של הנשיא מינוש שפיק באמצע אוגוסט בשל טיפולה העגום במאהלי הסולידריות בעזה, נראה שהאוניברסיטה נחושה לשים מכסה על הדברים בסתיו הקרוב.
הגישה לקמפוס מוגבלת כעת לאנשים עם תעודות זהות אוניברסיטאות ומבקרים שנקבעו מראש. ישנם קציני אבטחה פרטיים נוספים שעומדים על המשמר בנקודות כניסה שונות. שטחים ירוקים בקמפוס היו מגודרוהמאהלים אסורים.
של האוניברסיטה הנחיות מחאה גם תוקנו. כעת הם דורשים שהאוניברסיטה תקבל הודעה מוקדמת "על כל הפגנות מתוכננות". ההנחיות גם אוסרות כל מחאה ש"מהווה 'איום אמיתי של הטרדה' או 'מעכבות באופן מהותי את המטרות העיקריות' של המרחב האוניברסיטאי".
ברנרד קולג' המסונף לאוניברסיטת קולומביה, בינתיים, הוציא חדש הנחיות האוסרים על הסגל להציב שלטים על דלתות משרדיהם "התומכים בנקודת מבט גיאופוליטית או פרספקטיבה". הם גם נדרשים לדבר על הפרספקטיבה המנוגדת (כלומר שני הצדדים) אם הם בוחרים להביע תמיכה פומבית בפרספקטיבה פוליטית מסוימת.
כפי שניתן היה לצפות לאור המדיניות וההנחיות החדשות הללו, סמסטר הסתיו החל עם שוטרי משטרת ניו יורק מעצר שני מפגינים של סטודנטים מקולומביה שהיו בהפגנה בקמפוס בקריאה לאוניברסיטה להיפטר מחברות שיש להן קשרים עם ישראל. התלמידים "הוחזקו בחשד לעבירות", והם קיבלו כרטיסים "בהוראת הופעתם לבית המשפט". ערב יום השנה הראשון לפיגועי 7 באוקטובר 2023 על ישראל ותחילת המלחמה בעזה, שלחו מנהלי בית הספר למשפטים בקולומביה הודעת דוא"ל לפקולטה בהנחייתם שִׂיחָה משטרת הקמפוס על סטודנטים אם ינסו להפריע לשיעורים.
מוסד אחר בעיר ניו יורק, אוניברסיטת ניו יורק (NYU), נקט בצעדים דומים כדי לבלום את האקטיביזם בקמפוס. בצעד ברור לחנוק את הנאום הפרו-פלסטיני, למשל, היא הודיעה כי היא רואה כעת ב"ציוני" זהות מוגנתכמו גזע, מוצא לאומי או זהות מגדרית. משמעות הדבר היא שפעילים המבקרים את הציונות עלולים להיחשב כמפרים את מדיניות אי ההפליה וההטרדה של NYU.
ברחבי הארץ, מנהיגי ה אוניברסיטת קליפורניה מערכת (UC) דרשה מהקנצלרים של כל בתי הספר ב-UC לאכוף בקפדנות מדיניות "אפס סובלנות" נגד "מאהלים, מחאות שחוסמות מסלולים ומסוך שמגן על זהויות".
ה אוניברסיטת מדינת קליפורניה מערכת (CSU) הטמיעה מדיניות חדשה של הקמפוס המיועדת לכאורה לבלימת אקטיביזם בקמפוס. שיבוש דיבור של מישהו, קמפינג, הפגנות לילה, בניית מבנים זמניים, מחסומים ומחסומים, הסתרת זהות ועיסוק בבניין או מתקן אסורים כעת בבתי ספר של CSU.
באמצע ספטמבר, 10 אנשים, כולל שני פרופסורים מאוניברסיטת קליפורניה-אירווין וארבעה סטודנטים, קיבלו את האישום על "אי התפזרות" בגין השתתפותם במחאת סולידריות פלסטינית בקמפוס באביב.
מועצת אגודות הפקולטה של אוניברסיטת קליפורניה אמר מנהלי UC – תוך הפרה של חוק העבודה במדינה – איימו על סגל "על ללמד על ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ופתחו בהליכים משמעתיים נגד סגל המורים בגין תמיכה במאהלי סטודנטים בקמפוס וכן גיבוי שביתת עובדים אקדמיים סטודנטים באביב הקרוב".
אוניברסיטת ייל עשתה באופן דומה מְעוּדכָּן "מדיניות הביטוי החופשי" שלה במהלך הקיץ. כעת כל אירועי החוץ צריכים להסתיים עד השעה 23:00, ואסור לישון בחוץ או לקיים אירועים ב-Cross Campus quad. מי שנמצא כמפר את האשמות הללו עלול לעמוד בפני "פיזור, צעדים משמעתיים או אישומים פליליים".
עבור שנת הלימודים 2024-2025, ה אוניברסיטת פנסילבניה פרסמה גם סט של "סטנדרטים ונהלים זמניים לאירועים והפגנות בקמפוס". זה כולל הגבלות על צליל מוגבר (כולל "בולהורנים, כלי נגינה ורמקולים מוגברים"). מאהלים והפגנות לילה אינם מותרים. יש להסיר לאלתר "מבנים, קירות, מחסומים, פסלים או חפצים אחרים על רכוש האוניברסיטה" שנבנו ללא רשות מסגנה של חיי האוניברסיטה. כמו כן, חל איסור לטפס על פסלים ופסלים באוניברסיטה או לכסות אותם "בכל חומר".
ב- אוניברסיטת מישיגן45 מפגינים ערכו הפגנת "מות-אין" בסוף אוגוסט. הם ישבו על הקרקע כשהם אוחזים בדגלי פלסטין ושלטים עם תמונות של פלסטינים שנהרגו על ידי הצבא הישראלי. המשטרה פיזרה את המחאה כך באלימות שנאלצו לאשפז שני אנשים.
לאחרונה, מאורה פינקלשטיין, שעבדה כפרופסור לאנתרופולוגיה במכללת מוהלנברג בפנסילבניה במשך תשע שנים, הפכה ל- פרופסור קבוע ראשון להיות מפוטר בגלל עמדתה הפרו-פלסטינית. באופן ספציפי, העסקתה הופסקה בשל שיתוף פוסט של המשורר הפלסטיני רמי קנזי "הקורא להתנער מהאידיאולוגיה הציונית ותומכיה".
כמובן, פרופסורים וסטודנטים ללא קביעות הם הפגיעים ביותר לסבב האחרון של פעולות תקיפות נגד נאומים פרו-פלסטיניים באוניברסיטאות בארה"ב.
דוקטורנט מאוניברסיטת קורנל, מומודו טאאל, אזרח יליד גמביה בבריטניה, למשל, היה איים עם השעיה אקדמית וגירוש בגין השתתפות בהפגנה הקוראת לאוניברסיטה להיפטר מחברות שמוכרות נשק לישראל. לאחר לחץ משמעותי, האוניברסיטה אפשרה בסופו של דבר לטאאל להישאר סטודנט רשום, אם כי עם כמה הגבלות, מה שאפשר לו לשמור על האשרה שלו ולהגיש את עבודת הדוקטורט שלו.
המדיניות והתקנות החדשות הללו שנועדו לבלום את הדיבור הפרו-פלסטיני, לעומת זאת, לא פותחו באופן אורגני לחלוטין על ידי מנהיגי האוניברסיטה.
בוגרים ותורמים עשירים לוחצים זה מכבר על מנהלי האוניברסיטאות לנקוט בצעדים להשתיק את הפעילות הסולידרית הפלסטינית בקמפוס לתמיד. גם למחוקקים יש איים לבטל את ההסמכה ולמשוך מימון פדרלי מאוניברסיטאות בארה"ב המאפשרות הפגנות סולידריות של פלסטין.
חוסר הנכונות של מנהיגי האוניברסיטאות לעסוק בדרישות המהותיות של פעילי הקמפוס אינו נוגע רק לכספים של מוסדות אלה. זה גם שיקוף של סוג המנהיגים הנוטים לנהל את האוניברסיטה הניאו-ליברלית. הם נשכרים, לא כדי להיות מחנכים, אלא מנהלים. והם מאמינים שהתפקיד שלהם הוא להבטיח שהסחורה (כלומר השכלה גבוהה) מסופקת ללקוחות המשלמים (כלומר סטודנטים). יש להם עניין מועט בפונקציות האחרות השווה, אם לא הקריטיות יותר, של המוסדות הללו, כמו תפקידם כמחוללי שינוי חברתי וקידמה.
אז, מנקודת המבט שלהם, הדרישות מהסטודנטים והסגל שהמוסדות שלהם יתנערו ממדינה נוכלת המבצעת רצח עם הן רק הפרעה למה שהאוניברסיטה הניאו-ליברלית אמורה לעשות. האינסטינקט המיידי שלהם הוא למצוא דרך להרחיק את ההפרעה הזו.
אבל עם יותר מ-42,000 הרוגים פלסטינים ותשתיות אזרחיות שהופחתו להריסות בעזה, הפלסטינים בגדה המערבית מתמודדים עם אלימות גוברת מצד הצבא הישראלי ומתנחלים כאחד, המלחמה המתחוללת כעת ברחבי לבנון, והמערב הגלובלי ה"ליברלי-דמוקרטי". כשהוא עומד בקרעים לאור התעקשותה לממן ולהגן על הקטל הזה, זה לא יכול להיות עסקים כרגיל באוניברסיטה הניאו-ליברלית.
סטודנטים וסגל ימשיכו לדרוש שינוי ולהתעקש שהשינוי הזה יתחיל במוסדות שלהם. לא ניתן למחוק את הדרישות לצדק בפלסטין והפסקת שותפות האוניברסיטאות המערביות לפשעים של ישראל באמצעות מדיניות שמטרתה לחנוק את חופש הביטוי והמחאה בקמפוסים. מנהיגי האוניברסיטאות חייבים להכיר בכך שמוסדות להשכלה גבוהה תמיד היו כור היתוך של שינוי חברתי, ולפעול בהתאם. עליהם להבטיח שהמוסדות שהם מייצגים ינקטו עמדה מוסרית נגד רצח העם המתמשך. סירובם לעשות זאת עשוי להציל את מקום עבודתם ואת המימון שלהם בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, הוא יעמיד אותם בצד הלא נכון של ההיסטוריה ויחזק עוד יותר את התפיסה ההרסנית שההשכלה הגבוהה בארה"ב כיום אינה אלא עשיית כסף. עֵסֶק.
הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
