כשהוכרזה הפסקת האש בעזה ב-15 בינואר, הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה שמחו על כך שהמלחמה ההרסנית של ישראל במובלעת הנצורה תסתיים סוף סוף.
עם זאת, מדינת ישראל האלימות הסלימה במהירות ברחבי הגדה המערבית במה שמנטרים ואנליסטים מקומיים מתארים כניסיון לכאורה לספח קרקעות נוספות באופן רשמי.
העלייה הפתאומית בהתקפות מתנחלים ובפעולות צבאיות ישראליות הפחידה את הפלסטינים בשטח הכבוש, המאמינים שהם יכולים להתמודד כעת עם אותו סוג של אלימות המופעלת על ארצם ונשותיהם בעזה. לישראל יש הרג יותר מ-46,900 פלסטינים בעזה מאז החלה מלחמתה במובלעת באוקטובר 2023.
"צפינו רצח עם נפרש בעזה במשך 14 חודשים ואף אחד בעולם לא עשה דבר כדי לעצור את זה וכמה אנשים כאן חושבים שנספוג גורל דומה", אמר שאדי עבדאללה, עיתונאי ופעיל זכויות אדם מטול כרם.
"כולנו יודעים שאנחנו חוששים שהמצב עלול להחמיר הרבה יותר כאן בגדה המערבית", אמר לאל-ג'זירה.
שדה קרב משתנה
שעות לאחר ה הפסקת האש של עזה החלה ב-19 בינואר, ישראל החלה להקים עשרות מחסומים חדשים בגדה המערבית כדי למנוע מפלסטינים להתאסף ולחגוג את שחרור האסירים הפוליטיים, ששוחררו בחילופי שבויים ישראלים המוחזקים בידי חמאס במסגרת העסקה.
המחסומים גם אסרו על חקלאים להגיע לאדמותיהם החקלאיות ואטמו אזרחים בערים שלמות, כמו בחברון ובבית לחם.
אז החלו מתנחלים ישראלים להרחיב מאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית ולתקוף כפרים פלסטינים. ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה הן בלתי חוקי לפי החוק הבינלאומיורבים מהמאחזים שנבנו באופן אקראי הם אחידים לא חוקי לפי החוק הישראלילמרות שלעתים קרובות נעשה מעט כדי להסיר אותם, ורבים הופכים מאוחר יותר לפורמליים.
"ההשלכות של האלימות היא שהיא מובילה לעקירה ישירה או קשורה והיא תואמת את המטרה של ישראל למנוע כל מדינה פלסטינית על אדמתה", אמר טהאני מוסטפא, מומחה לישראל-פלסטין מקבוצת המשבר הבינלאומי.
בנוסף, הודיע הצבא הישראלי על תוכניות לביצוע פעולות גדולות בגדה המערבית, שהחלו ב-21 בינואר עם פלישה גדולה למחנה ג'ניןלכאורה כדי לשרש קבוצות חמושות. פשיטות ישראל על הגדה המערבית הקדימו את המלחמה בעזה, אבל התגברה באלימות ובעוצמה עם תחילת המלחמה.
"האלימות והפלישות של המתנחלים שאנו רואים… הם אינדיקטור לאן אנו הולכים כעת", אמר מוסטפא לאל-ג'זירה.
פשרה?
העלייה באלימות גרמה לחלק להאמין שנשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ עשה סחר-אוף עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כדי להשהות את המלחמה בעזה בתמורה להגברת התוקפנות בגדה המערבית.
"להפסקת האש בעזה – שנראית יותר כמו הפסקה הומניטרית ו"סחר בני ערובה ואסירים" – יש מחיר. ישראל לעולם לא מוותרת על שום דבר בלי לשלם מחיר ואני חושב שאנחנו רואים את זה בגדה המערבית, בהתחשב בסוג (הפקידים) שמהם מורכב ממשל טראמפ", אמר מוסטפא.
טראמפ לא ציין שיש איזשהו הסכם עם נתניהו כדי לאפשר לו להגביר את האלימות בגדה המערבית, אבל הוא גם סירב להתחייב לפתרון שתי המדינות, ומינה כמה דמויות שמתנגדות להקמת מדינה פלסטינית. תפקידים בולטים בממשל שלו.
נראה כי הפוטנציאל לדיכוי מוגבר נגד לוחמים פלסטינים בגדה המערבית, כמו גם גידול התנחלויות בלתי חוקיות ואף סיפוח פוטנציאלי, תמריץ את שר האוצר הימין הקיצוני של ישראל בצלאל סמוטריץ' להישאר בקואליציה החלשה של נתניהו, במקום לפרוש. ולמוטט את הממשלה כדרך למחות על הפסקת האש בעזה.
תחת סמוטריץ', לישראל יש החרימו בשקט אדמות נוספות בגדה המערבית במהלך השנה האחרונה ממה שהיה ב-20 השנים האחרונות בשילוב, לפי Peace Now, עמותה ישראלית שעוקבת אחר תפיסת קרקעות.
גם סמוטריץ' וגם תנועת המתנחלים הרחבה יותר רואים זה מכבר בגדה המערבית הכבושה חלק בלתי נפרד מ"ישראל השלמה", ומתייחסים לשטח כאל יהודה ושומרון.
הסיפוח המהיר של סמוטריץ' של הגדה המערבית נעלם במידה רבה בשל המשבר הגדול בהרבה בעזה, שם, בנוסף להרג ההמוני של פלסטינים, כמעט כל האוכלוסייה שלפני המלחמה של 2.3 מיליון בני אדם נעקרה ונעקרה.
התקפות מתנחלים
פלסטינים ברחבי הגדה המערבית הכבושה אומרים כעת כי מתנחלים מגבירים את ההתקפות בתיאום עם הצבא הישראלי כדי להחרים ולתפוס עוד אדמות.
ב-20 בינואר, מתנחלים תקפו באלימות שני כפרים בצפון הגדה המערבית, פונדוק וג'ינאספוט, וכן כפרים דרומה יותר במסאפר יאטה וסביב רמאללה.
המתנחלים הציתו בתים ומכוניות והיכו פלסטינים תחת ההגנה המלאה והעין הפקוחה של הצבא הישראלי, לפי ארגוני זכויות מקומיים.
עם זאת, ראש פיקוד המרכז של צבא ישראל, אלוף אבי בלוט, אמר בהצהרה כי כל "התפרעות אלימה פוגעת בביטחון והצבא לא יאפשר זאת".
ההתקפות אירעו במהלך השבעתו של טראמפ כנשיא ארה"ב – באחת מפעולותיו הראשונות כנשיא הוא הפך את הסנקציות על קבוצות ויחידים שארצות הברית ראתה בעבר כחלק מ"תנועת המתנחלים הקיצונית".
"מטרת המתנחלים ידועה", אמר עבאס מלחם, מנכ"ל איגוד החקלאים הפלסטינים. "הם רוצים להעביר פלסטינים מחוץ לגדה המערבית ולספח את האדמה לישראל ולהטיל חוק ישראלי".
ע'סאן עליאן, פלסטיני המתגורר בבית לחם, הביע את תסכולו בפני אל-ג'זירה.
"מה שהאנשים האלה עושים הוא לא חוקי, אבל לא אכפת להם מהחוק הבינלאומי, מהחוק הפלסטיני או החוק הישראלי", אמר לאל-ג'זירה. "לא אכפת להם אפילו מחוק אלוהים."
הפשיטה היא של ג'ן
בתחילת דצמבר החלו ארגונים חמושים בג'נין להתנגש עם הרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית), ממשל שנוצר כתוצאה מהסכמי אוסלו מ-1993.
ההסכמים הזניקו תהליך שלום שהופסק כעת, שמטרתו לכאורה הייתה להקים מדינה פלסטינית על פני השטח הפלסטיני הכבוש, עם מזרח ירושלים כבירתה.
מרכיב מרכזי בהסכמי אוסלו היה להטיל על הרשות הפלסטינית לשרש ופירוק קבוצות חמושים כחלק מהתיאום הביטחוני שלה עם ישראל.
אבל כשהתקוות למדינה התפוגגו וישראל התבצרה בכיבוש, קמו במחנות פלסטינים ברחבי הגדה המערבית מספר קבוצות חמושות שכונתיות הקשורות באופן רופף לג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, חמאס ואפילו פתח – הפלג השולט ברשות.
מכיוון שהרשות הפלסטינית לא הצליחה לרסק את הקבוצות החמושות במחנה ג'נין, ישראל פתחה במבצע גדול ב-21 בינואר, שכבר הרג לפחות 10 בני אדם.
פקחים מקומיים אמרו לאל-ג'זירה כי ישראל מצדיקה את פעולתה במסווה של חיזוק ביטחונה של ישראל ומבטיחה שלא תתרחש תקיפה נוספת בסגנון ה-7 באוקטובר, למרות שהקבוצות החמושות בגדה המערביות מסוגלות ומאורגנות הרבה פחות מחמאס בעזה. .
"אנו מאמינים שהתוכנית של ישראל היא לתקוף את צפון הגדה המערבית באותה דרך שהיא עשתה במהלך האינתיפאדה השנייה כשפלשה למחנות פלסטינים", אמר מוראד ג'דאללה, מפקח על זכויות האדם בארגון אל-חק, ארגון זכויות פלסטינים.
ישראל כבשה בעבר את מחנה ג'נין במשך 10 ימים בשנת 2002, הרסה כ-400 בתים ועקירה כרבע מהתושבים במהלך האינתיפאדה השנייה בשנת 2002, לפי סוכנות הפליטים הפלסטינית של האו"ם (אונר"א).
מוסטפא, מה-ICG, מאמין שישראל תערוך יותר פלישות ופעולות צבאיות גדולות ברחבי הגדה המערבית בימים הקרובים בניסיון למחוץ את כל צורות ההתנגדות.
"שדה הקרב עומד לעבור מעזה לגדה המערבית", אמרה.
