יוהנסבורג, דרום אפריקה – Sibongile Majavava יושבת מחוץ לצריף האוהלים הקטן שלה במקלט חסרי בית באצטדיון וומבלי בפאתי המזרחי של יוהנסבורג, ביתה הזמני השלישי מאז אש קטלנית קרעה את הבניין בו התגוררה לפני שנה.
הדרום אפריקאית בת ה-34, בן זוגה הטנזני, מוהדי, בן 36 והפעוט שלהם קיוו לעמוד על הרגליים מאז השריפה באוגוסט 2023 בבניין הרעוע של אוסינדיסו בעיר הפנימית, נהרגו 76 בני אדם ומאות הותירו ללא קורת גג.
אבל שנה לאחר מכן, מוקפים באוהלים ובבתים מאולתרים באצטדיון הספורט לשעבר שהפך למקלט, בני הזוג מרגישים חסרי תקווה ונטושים על ידי אלה שחשבו שיעזרו להם.
"החיים כאן קשים מאוד", אמרה מג'אווה, שאין לה הכנסה ודואגת לעקוב אחר בתה בת השלוש בגלל הפשיעה במקלט. היא צריכה לקנות לילד נעליים, היא אמרה, בגלל מחטי סמים משומשות ואשפה מסוכנת אחרת ששוכבת על הקרקע.
בשנת 2018, הממשלה התקינה בתי מכולות, מים, חשמל ויחידות שטיפה עצמאיות בוומבלי, המאכלסת גם ניצולי השריפה בבניין קייפ יורק ב-2017 ואנשים שהעיר פינתה מבניין נטוש בשם Fatis Mansions.
שריפות מבנים הפכו נפוצות במרכז העיר יוהנסבורג, שם מאות מבניינים שגורמים בעירייה מכנים "חטופים" השתלטו על ידי קרטלים פליליים. הכנופיות הללו מחלקות חדרים ומשכירות אותם באופן לא חוקי לאנשים עניים ומיואשים – תוך שהם לא מציעים שירותים כמו מים, חשמל או ביוב מתפקדים, מה שיוצר תנאי חיים לא בטוחים.
אוסינדיסו היה במצב דומה עד שהאש הקטלנית התרחשה באוגוסט האחרון, עם עמלה של חֲקִירָה לתוך השריפה מגלה שהוא מכיל 200 צריפים "מחולקים בחומר דליק מאוד" (PDF).
דו"ח הוועדה, שפורסם במאי, מצא שעיריית יוהנסבורג אחראית להזנחת אוסינדיסו וכן 200 בניינים אחרים במצב רעוע דומה ביוהנסבורג.
העיר "נכשלה"
"העיר נכשלה במילוי חובתה החוקתית לספק דיור הגון", אמרה סיאבונגה מהלנגו, נציגת הפדרציה של העיר הפנימית (ICF), קבוצת תמיכה הנלחמת בפינוי ביוהנסבורג.
בעוד שהתנאים בבניינים שנחטפו קשים, פעילי דיור כמו מהלנגו אומרים שהפתרונות של העיר – כמו מקלט וומבלי – אינם טובים בהרבה.
שש שנים מאז הועברו התושבים הראשונים לשם, במה שהיה אמור להיות סידור זמני, אנשים מרגישים נשכחים.
"התנאים בוומבלי לא טובים בכלל", אמר מהלנגו, והשווה את האוהלים למגורים ברחוב.
וומבלי עצמה מאובקת עם ערימות של אשפה ליד הבתים המאולתרים. גברים צעירים, רובם מובטלים, שותים אלכוהול באמצע היום תוך שהם מנגנים מוזיקה רועשת כשמספר ילדים מתרוצצים. ספירה קודמת של העירייה הציבה את מספר האנשים המתגוררים בה על כ-500.
מהלנגו אמר כי מאז הועברו המפונים הראשונים מבנייני העיר הפנימית שנחטפו לוומבלי ב-2017, המקלט לא מתוחזק והתושבים מאוימים על ידי פשע.
עם זאת, "העיר מתנהגת כאילו הם עושים להם טובה" בכך שהיא נותנת להם להישאר שם, אמר לאל ג'זירה.
אדוארד מולופי, עורך דין בכיר בארגון לזכויות משפטיות, המכון לזכויות חברתיות-כלכליות (SERI), המסייע לאנשים העומדים בפני פינוי, אמר שהמשבר הוא חלק משיחה רחבה יותר על אחריותה של העיר לספק דיור חלופי לאנשים שהיא עוקרת.
"על פי חוק, אם הפינוי יסתיים בחוסר בית, העיר אמורה לספק מגורים חלופיים", אמר לאל-ג'זירה, בהתייחס לפסיקה ישנה יותר של בית המשפט לחוקה.
למרות שהעירייה סיפקה את אתר ההעברה, היא "נכשלה בתחזוקה ותחזוקה של המקום", אמר.
בתגובה לפניית אל-ג'זירה להגיב, אמר סיבונלו מצאלי, דובר המחלקה להתיישבות אנושית בעיריית יוהנסבורג, שחבר במשרד ראש העיר "עדיין בוחן את המצב בבניין אוסינדיסו ובמקלטים לחסרי בית מאז שנכנס לאחרונה לתפקיד באוגוסט הקרוב".
מהלכים מרובים
לאוסינדיסו הייתה היסטוריה ארוכה וטרגית עוד לפני השריפה ב-2023. בבניין המשרדים בן חמש הקומות שימש בתחילה את משרד המעבר של העיר תחת אפרטהייד, שבו אנשים שחורים הגישו בקשה למסמכים המאפשרים להם לעבוד בעיר המופרדת, המנוהלת לבנים.
לאחר האפרטהייד, הוא הוסב למקלט לנשים וילדים שעברו התעללות. אבל שנים לאחר מכן, כשנגמר המימון לעמותה שבסיסה שם, היא נחטפה על ידי קרטל שנתן לה להתקלקל עד שעלה באש באוגוסט האחרון.
מספר ההרוגים הרשמי שהוכרז במהלך החקירה מצא כי השריפה נהרגו 20 דרום אפריקאים, 23 מלאוויים, שישה זימבבואים, ארבעה מוזמביקים וארבעה טנזנים; 19 אחרים נותרו לא מזוהים.
לאחר האסון, גורמים רשמיים זיהו 99 ניצולים דרום אפריקאים ו-78 אזרחים זרים לא מתועדים. רבים מאלה המתגוררים בבניינים שנחטפו בעיר הפנימית הם מהגרים עניים שעוברים ליוהנסבורג כדי למצוא עבודה וחיים טובים יותר.
מיד לאחר השריפה, חלק מהזרים ששרדו לא הודיעו על עצמם לרשויות מחשש שייעצרו, ורבים חיים כעת ברחובות, מתחת לגשרים, או במבנים נטושים לא בטוחים אחרים, לפי דיווחים בתקשורת המקומית.
מג'אווה ומשפחתה הצטרפו לניצולים שזוהו שהעיר העבירה לראשונה למרכז הבילוי הופלנד פארק בפרבר מזרחית ליוהנסבורג.
אבל לדבריה, שלושה חודשים לאחר מכן, האזרחים הזרים שהוצבו בהופלנד נעצרו לגירוש, ו"ואז הוכנסנו לדרום אפריקאים בדנבר (התיישבות בלתי רשמית)" באזור תעשייה מחוץ לעיר.
מג'וואסה אמרה שההתנחלות בדנבר – שכבר איכלסה ניצולים מהשריפה ברחוב דלברס בספטמבר 2023 ומפונים מבניין שנחטף בשם Remington Court – הייתה רחוקה משירותים והיא נאלצה לחצות פסי רכבת כדי להגיע לחנויות.
תושבים שהועברו לשם התלוננו בעבר גם על בטיחות, הצפה והיעדר חשמל, מה שגם נציג ICF Mahlangu ציין במהלך ביקור בבניין. "אנשים חיים שם כי הם נואשים", אמר.
מג'אווה אמר כי בהיעדר חשמל, הם "נאלצו להשתמש בתנור פרפין" כדי לבשל ושיש להם בעיות עם מים חמים.
גורמים רשמיים אמרו לאחרונה, "העירייה לא הצליחה לחשמל את ההתנחלות הישנה בדנבר עקב עומס".
בדומה לוומבלי, המקלט בדנבר הידרדר במהלך השנים, תוך שהוא קולט ניצולים מאסונות הבנייה הרבים של יוהנסבורג.
כמה תושבים ותיקים הקשו על תושבים חדשים יותר, אמרה מג'אווה והוסיפה כי בסופו של דבר לאחר שקבוצת גברים השתלטה על צריפים חדשים יותר בהתנחלות, היא ומשפחתה הוצאו בכוח ונשלחו לוומבלי.
מעטפת של בניין
ב-31 באוגוסט 2023, עלה עשן מבניין Usindiso as כבאים התמודד עם השריפה.
בחוץ המתינו ניצולים מבולבלים ומשפחות המנוחים לשמוע מגורמים רשמיים, בעוד שעל המדרכה הסמוכה שכבו גופות ההרוגים מכוסות בדממה ביריעות נייר אלומיניום.
שנה לאחר מכן, הרחוב בו נמצא הבניין שקט ונקי. אוסינדיסו נסגר בגדר ירוקה, בעוד הבניין הוא ברובו פגז – חלול ללא חלונות, רק מסגרות ריקות.
אף על פי שאיש לא מתגורר שם באופן רשמי, כמה הומלסים פתחו חלק מהגדר המובילה לכניסה כדי להתגנב פנימה.
התושב לשעבר Thabo Mlangeni, 45, עדיין ישן שם גם הוא.
מלנג'ני, שמקורה בנטספרויט, כ-30 ק"מ (18 מייל) מהעיר, בילה 16 שנים בכלא בגין רצח ואז הגיעה לרחובות תוך שימוש בקריסטל מת'.
כעת הוא עושה עבודות מזדמנות ביוהנסבורג במהלך היום; ובלי לאן ללכת בלילה, הוא חוזר לבניין אוסינדיסו הריק.
מלנג'ני אמר שהוא ישב בחוץ על המדרכה ועישן עם חברים אחרי חצות באותו לילה באוגוסט האחרון כששמע אנשים צורחים.
"ראיתי שתי נשים קופצות מהחלונות. אחת החזיקה וילון לפני שהיא נפלה", אמר, ונזכר איך כמה ניסו לקפוץ מהבניין הבוער לאחר שלא הצליחו להגיע לכניסה.
לאחר השריפה, מלאנגני סירב ללכת למקלט, והעדיף למצוא לינה משלו.
מנכ"ל ICF אמר כי במקום לפתור את סוגיית השריפות המשתוללות בבניינים של יוהנסבורג, העיר "מקדמת את האסונות הללו" על ידי ניתוק מים ושירותים.
"חלק מהבניינים המאוכלסים אינם מיועדים למגורים מלכתחילה", אמר מולופי מ-SERI, והוסיף כי "האנשים שעוברים לגור מחלקים את החלל בקרשים כדי ליצור חדרים".
חומרים אלה מגבירים עוד יותר את הסיכון לשריפה, הוא הוסיף.
"תנאי חיים מעיקים"
על פי ההערכות, אוסינדיסו שיכן כ-400 בני אדם כשעלתה בלהבות.
התושבים דיווחו על קבוצה מגוונת של אנשים המתגוררים במקום, כמו גם כמה אנשים ומשפחות מורחבות השוכנות בצריף אחד.
ועדת החקירה של השריפה מצאה כי "חוסר אוורור" בשילוב עם "חומר בעירה" המשמש לחלוקת הבניין הגבירו בצורה חמורה את התפשטות האש.
במהלך החקירה שנמשכה שישה חודשים, הודה תושב לשעבר בן 32, Sithembiso Mdlalose, בהצתה; אבל מאוחר יותר הוא חזר בו מהצהרתו.
בעודו "שששש את המתאמפטמין", רצח מדלאלוס תושב ושטף בנזין על הגופה בניסיון להסתיר את הפשע, נכתב בדו"ח החקירה.
כעת במעצר, מדלאלוס הואשם בהצתה ו-76 סעיפי רצח בבית משפט השלום המרכזי של יוהנסבורג.
בינתיים, עדויות של עדים בחקירה הצביעו על חבר מועצת המחלקה המקומי ששיתף פעולה עם חוטפי בניין בהתקנת 200 הבקתות בתוך אוסינדיסו.
התחקיר גם הטיל על העירייה אחריות ל"תנאי החיים המעיקים" בבניין.
"השלכות השריפה היו מצטמצמות באופן משמעותי לו העירייה הייתה עומדת בהתחייבויותיה החוקיות כבעלים וכעירייה", נכתב בדו"ח.
לאחר קבלת 340 הודעות כתובות ו-15 עדויות עדים, החקירה השלימה באפריל את שלב 1 של החקירה.
המלצות הוועדה, הכוללות שלט לכבוד המנוח, מתן תיעוד זהות, פיצויים, תמיכה פסיכו-סוציאלית ופקידים שיישאו באחריות, טרם יושמו.
"אנחנו לא בנקודה שבה נוכל לאכוף את ההמלצות", אמר מהלנגו, נציג ה-ICF.
הוא הוסיף כי שלב 2 של הדו"ח, כדי לחקור את שכיחות המבנים החטופים בעיר, החל והוועדה ערכה בדיקות אתרים של יותר מ-50 מבנים בסביבה.
"הוועדה לא הוגנת, הם אומרים שצריך להרוס חלק מהבניינים האלה, בעוד שאנחנו אומרים שאפשר לתקן חלק מהאתגרים כמו צנרת דולפת וחוסר שירותים", אמר מהלנגו, שנשאר מודאג מהיכן ילכו התושבים אם הבניינים נהרסים.
מג'אווה, בינתיים, מוחזקת על ידי סרט בידוק. לדבריה, למרות שמשרד הפנים הקים מתקן נייד זמני במקלט הופלנד כדי לעזור לניצולים להחליף את המסמכים שאיבדו בשריפה, היא עדיין ללא תעודת הזהות הדרום אפריקאית שלה.
הפעוט שלה חולה לעתים קרובות במקלט בוומבלי, אבל כשהיא לוקחת אותה למרפאה הסמוכה, הם תמיד מבקשים ממנה תעודה מזהה, הוסיפה מג'אווה.
במקביל, בן זוגה מוהדי אומר שהוא צריך כסף כדי לנסוע לשגרירות טנזניה בפרטוריה, כ-60 ק"מ (37 מייל) משם, כדי להסביר להם את המצב הקשה שלו ולקבל מסמכים חדשים.
"אם אני יכול לקבל את תעודת הזהות שלי, אז אני יכול לקחת אותה משם", אמר מג'אווה לאל-ג'זירה, בתקווה שהמצב שלהם ישתפר.
