דרמה במרכז הרפואי שיבא: שלוש מטופלות פסיכיאטריות ניסו לשים קץ לחייהן בתוך 48 שעות. השלוש מאושפזות ביחידה לטיפול נמרץ כשהן סובלות משברים מרובים. משרד הבריאות עודכן באירוע החמור.
נסיבות המקרה טרם פורסמו. יש לציין כי האגף הפסיכיאטרי בשיבא נמצא במישור, וגם שאר המבנים בשיבא אינם מאפשרים פתיחה מלאה של החלונות וקפיצה מהן.
משיבא נמסר בתגובה: ״המרכז הרפואי שיבא מוביל גם את תחום בריאות הנפש, מתוך מחויבות עמוקה לרווחתם ולהשתלבותם של מתמודדי נפש בחברה. בהתאם לגישה הטיפולית המתקדמת שלנו, אנו שמים דגש על מתן כלים תומכים לשיקום ולקיום חיים מלאים ועצמאיים".
"אנו מתאימים את סביבת האשפוז לסטטוס הרפואי והאישי של כל מטופל ולרצונותיו, וזאת ככל שמצבו הקליני מאפשר בחירה חופשית. המטופלים במחלקה נתונים להשגחה ולניטור רציף, תוך שמירה על כבודם וחירותם, והם מקבלים את הטיפול המקצועי והאיכותי ביותר, בהתאם לסטנדרטים מחמירים ולמדדי איכות מובילים".
"תחום בריאות הנפש עוסק באתגרים מורכבים, ובכלל זה תופעות מורכבות לחיזוי כמו 'הדבקה רגשית' (copycat effect), המוכרות ומתוארות בספרות המקצועית. אנו ערים לכך ופועלים בכל עת על פי הנהלים המקצועיים המקובלים במקרים אלה ותוך התייעצות עם גורמי מקצוע מובילים בתחום".
"נמשיך לפעול במסירות ובשקיפות כדי להעניק מענה מקצועי, מותאם ומכבד לכל מטופלינו, תוך שמירה על האיזון העדין שבין בטיחותם לבין כיבוד החופש והאוטונומיה שלהם. אנו מלווים ונמשיך ללוות את המטופלות ובני המשפחות שלהן במסען המורכב״.
המונח “אפקט החיקוי” (copycat effect) מתאר תופעה פסיכולוגית וחברתית, שבה פעולה דרמטית וקיצונית, כמו ניסיון התאבדות, מעוררת אצל אחרים נטייה לבצע פעולה דומה. התופעה נצפתה לראשונה בעשורים הראשונים של המאה ה־20, אך קיבלה תוקף מחקרי משמעותי לאחר פרסומו של “אפקט ורתר” – תופעה שתועדה בעקבות פרסום הרומן “ייסורי ורתר הצעיר” של גתה, שבמרכזו התאבדותו של גיבור הספר. לאחר צאת הספר, דווח על עלייה חדה במספר מקרי ההתאבדות של צעירים באירופה.
בעשורים האחרונים התחזקו העדויות לכך שהאפקט אינו מוגבל רק למדיום הספרותי. גם חשיפה לתיאורים עיתונאיים, שיח פתוח בקבוצות סגורות, או אירועים בתוך מסגרות כמו בתי חולים פסיכיאטריים ובתי כלא, עלולה להוביל לשרשרת של ניסיונות אובדניים נוספים.
הסיכון גובר כאשר אדם חש הזדהות עם מבצע הפעולה הראשונה, או כאשר הוא רואה בכך דרך לקבל תשומת לב, להקל על מצוקה נפשית עמוקה או לצאת ממצב שנתפס בעיניו כחסר מוצא.
מחקרים מצביעים על כך שהסיכון להתרחשות “אפקט חיקוי” גדל במקומות שבהם יש ריכוז של אנשים המצויים מראש במצב נפשי פגיע, כמו בבתי חולים פסיכיאטריים, במוסדות שיקומיים, או אפילו בקרב קבוצות גיל צעירות לאחר חשיפה לאירועים טראומטיים. בתוך כך, גם פרטי הדיווח – כמו פירוט שיטת ההתאבדות או סיקור רומנטי ומלודרמטי של האירוע – נמצאו כמגבירים את סכנת ההדבקה.
לנוכח הסיכון המוגבר, גיבשו ארגוני בריאות ברחבי העולם, ובהם ארגון הבריאות העולמי, כללים ברורים לסיקור תקשורתי של מקרי התאבדות: להימנע מפירוט השיטה, לא להאדיר את הדמות או להציג את המוות כאקט הירואי, ולהדגיש תמיד את האפשרויות לעזרה מקצועית ולתמיכה.
בתי חולים ומוסדות טיפוליים נדרשים לנקוט באמצעי זהירות מוגברים כאשר מתרחש ניסיון התאבדות בין כתליהם. צעדים אלה כוללים השגחה צמודה יותר, תמיכה נפשית מיידית לאנשים הנמצאים בסיכון, ושיחות עיבוד קבוצתיות למניעת הדבקה רגשית.
