עברו 11 חודשים של מלחמת רצח העם של ישראל בעזה. מניין ההרוגים הרשמי עלה על 40,000 בני אדם, אך ההערכות טוענות שהוא גבוה בהרבה – במאות אלפים. רעב מתגבר, והיעדר תנאים סניטריים או מים נקיים ותרופות גרמו למוות המוני בקרב קשישים, פצועים, יילודים וחולים כרוניים.
עזה הפכה למלכודת מוות כזו שגם אם ההפצצות הישראליות ייפסקו מחר, המספרים הללו ימשיכו לעלות במשך שנים. עצם הובלה של יותר מזון לא ימנע מוות המוני.
ללא מים נקיים, שירותים וסילוק וטיפול בביוב, ללא בתי חולים מתפקדים וללא סביבה מטוהמת מפתוגנים ורעלים מהפצצות ישראליות, אנשים ימשיכו למות ממחלות מדבקות, מחלות כרוניות וזיהום.
ישראל ותומכיה השתמשו בחששות כאלה כדי לדחוף קדימה "פתרונות" הכוללים גירוש המוני ונישול האוכלוסייה הפלסטינית בעזה.
הפלסטינים דחו על הסף תוכניות כאלה, ובצדק. עם זאת, ישנה דרך לבצע פינוי זמני כדי לאפשר את הניקוי והבנייה מחדש של עזה ושמירה על בריאותם ורווחתם של תושביה, שאינה כרוכה בהעברתם אל מחוץ לפלסטין ההיסטורית. ניתן לעשות זאת על ידי שיכון מחדש של אוכלוסיית עזה לאזורים סמוכים במה שהיא כיום ישראל, שיש להם את התשתית הדרושה כדי לקיים את ההעברה הזמנית של אוכלוסייה גדולה.
לא עוד גלות: פלסטינים חייבים להישאר בפלסטין
פינוי, אפילו זמני, הוא נושא עמוס עבור הפלסטינים, בדיוק בגלל שהתנאים הבלתי ניתנים למחייה בעזה נוצרו בגלוי ובמכוון על ידי ישראל ובעלות בריתה במערב כדי לאלץ את האוכלוסייה לגלות.
בשנה שעברה, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, דיבר על "דילול" האוכלוסייה הפלסטינית בעזה "למינימום", ושר האוצר שלו בצלאל סמוטריץ' דיבר על הורדת האוכלוסייה הפלסטינית מתחת ל-200,000 באמצעות הגירה. "הבעיה שלנו", אמר נתניהו, "היא למצוא מדינות שמוכנות לקבל אותן, ואנחנו עובדים על זה".
היו הצעות ישראליות שונות להגליית האוכלוסייה הפלסטינית למצרים, ערב הסעודית, טורקיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו וקנדה – נחשבות מתאימות במיוחד. שרי ממשלת ישראל, בעלי בריתם בארה"ב והתקשורת הנוקשה אישרו כולם בגלוי תוכניות כאלה.
בשנה שעברה, הבית הלבן ביקש מהקונגרס מימון כדי לתמוך ב"עזתים הבורחים למדינות שכנות", בעוד שבכירים אמריקאים הציגו תוכנית לעיר אוהלים באל עריש שבמצרים.
על קהיר הופעל לחץ עצום על ידי ישראל ובעלות בריתה לקבל פלסטינים לסיני, אך היא דחתה עד כה תוכניות כאלה. פלגים פלסטינים בכל הקשת הפוליטית גינו כל הצעה לגירוש פלסטינים ממולדתם.
מתוך הכרה בעוול שבגירוש, יש לנו, יחד עם פלסטינים נוספים ואנטי-ציונים ישראלים, נִקרָא לפינוי זמני והתנדבותי בתוך פלסטין ההיסטורית. במקום להגלות פלסטינים ניצולי המלחמה למדינות אחרות, אנו מציעים לשכן אותם במגורים זמניים בחלקים אחרים של פלסטין ההיסטורית הנופלים בגבולות ישראל בזמן שעזה נבנית מחדש.
יש כבר בסיס חוקי להעברה כזו. הבה נזכור שכ-74 אחוז מאוכלוסיית עזה הם פליטים וצאצאי פליטים מפלסטין ההיסטורית ויש להם זכות לחזור.
בדצמבר 1948, שנה לאחר תחילת הנכבה, העבירה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 194, שהבטיחה את זכות השיבה לפלסטינים שגורשו מבתיהם על ידי כוחות ישראליים. זכות זו מעוגנת עוד יותר בהצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, שהתקבלה באותו החודש. עקרונות Pinheiro, שהוצגו בשנת 2005, נותנים הנחיות כיצד ליישם דיור והשבת רכוש עבור פליטים חוזרים.
כניסתה של ישראל כמדינה חברה לאו"ם ב-1949 הותנתה ביישום החלטה 194, שאותה מעולם לא מימשה. עכשיו, הגיע הזמן לתקן את הטעות הזו.
פינוי בתוך פלסטין: פתרון צודק
בעוד שהעברת פלסטינים מעזה למה שהיא כיום ישראל תהיה אתגר, יש כמה נסיבות שיקלו על כך.
ראשית, יש מקום. כ-88% מהקרקעות בישראל נשלטות על ידי הצבא, מוקדשות לשמורות טבע או פנויות; 87 אחוז מהישראלים חיים על פחות מ-6 אחוז מהארץ.
שנית, ישנם אתרים מתאימים רבים עם כבישים קיימים, תשתית מים, ביוב וחשמל שניתן להרחיב במהירות, כפי שהוכח על ידי מֶחקָר של החוקר הפלסטיני סלמאן אבו סיטה.
ניתן להגדיל ולהפיץ סיוע במקלט וסיוע הומניטרי על ידי אונר"א וסוכנויות סיוע מקומיות אחרות, כגון חברת הסהר האדום הפלסטינית. הוא ישולם על ידי ישראל ובעלות בריתה לאור התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי לפרנס את האוכלוסייה שהיא תופסת, כפי שאישרה מחדש הפסיקה המייעצת האחרונה של בית הדין הבינלאומי לצדק.
חשוב לציין, דיור ראוי אינו אומר מחנות ריכוז במדבר הנגב. במהלך שיכון מחדש ובנייה מחדש, אוכלוסיית עזה יכולה לשמור על גישה לבתיהם הקיימים בעזה וזכותה לנוע בחופשיות.
ניתן לפרוס כוח בינלאומי בתוך ישראל כדי להגן הן על הפלסטינים והן על הסיוע שנשלח אליהם מפני התקפות ישראליות. יצירת כוח כזה עבור השטח הפלסטיני הכבוש כבר הוצעה על ידי הכתבת המיוחדת של האו"ם לפלסטין פרנצ'סקה אלבניה בדו"ח שלה ממארס 2024 ועל ידי דרום אפריקה באוקטובר האחרון. חשוב לציין, אסור שזה אומר כיבוש על ידי כוחות מאף מדינה.
שיקום עזה צריך להיות בשליטת העם הפלסטיני וההנהגה הפוליטית שלו. יש להעסיק את תושבי עזה בכל בנייה נחוצה בישראל ובבנייה מחדש רבת שנים של עזה, כפי שהוגדר בדוחות רבים של סוכנות האו"ם.
השאלה מי צריך להיות "לשלוט" בעזה במהלך התהליך הזה כבר טופלה במסמך הצהרת בייג'ינגשנחתם ביולי על ידי 14 פלגים פלסטיניים. הם התחייבו לאחדות תחת מטריית הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) ולהקמת ממשלת פיוס ביניים כדי לבצע שיקום בעזה ולהתכונן לבחירות.
ממשלת ישראל ככל הנראה תתנגד לתוכנית העברה כזו, וזו הסיבה שעל האו"ם להשתמש בכל כוחו וכלי האכיפה שלו – כולל סנקציות והשעיית חברות – כדי לאלץ אותה לקבל ולמלא את התחייבויותיו החוקיות. זה המעט שהאו"ם יכול לעשות כדי להתחיל לתקן את השגיאות שעשה ב-1947 ולאחר מכן.
הגלות היא טראומטית, משוכללת, יקרה ולא צודקת. הפינוי בתוך ארץ ישראל ההיסטורית, מעל הגדר, הוא פשוט, יעיל, בר הליכה וצודק. המשפט הבינלאומי נותן לנו את כל הכלים הדרושים לנו כדי להציל חיים בפלסטין על ידי הגשמת זכות השיבה הפלסטינית.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחברים ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
