נייר מדיניות חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, המתפרסם הבוקר (חמישי), מציג תמונת מצב מדאיגה של תחנות טיפת חלב בישראל – המוסד הציבורי המרכזי לבריאות הילדים בגיל הרך. התחנות סובלות מהזנחה תקציבית חמורה, מחסור בכוח אדם, בעיות תחזוקה קשות וירידה חדה בשיעורי ההתחסנות – תופעה שעלולה לסכן את בריאות הציבור כולו. כל זאת על רקע עלייה חדה במספר הילדים.
פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי הנייר, אומר: "טיפת חלב, שהייתה במשך שנים עמוד תווך במערכת הבריאות של ישראל, שרויה במשבר. ללא שינוי מיידי ברמת התקצוב, האחריות והניהול, קיים חשש ממשי לפגיעה מתמשכת בבריאותם ובהתפתחותם של ילדי ישראל".
המסמך מעלה בין היתר משבר במנגנון החיסונים. שיעור ההתחסנות של ילדים בישראל בחיסון MMRV (החיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), שבעבר היה מהגבוהים בעולם, נמצא במגמת ירידה מדאיגה: מ-73% ב-2019 הוא ירד ל-64% בלבד ב-2023.
כמו כן, מדובר במסמך על מחסור חמור בכוח אדם בתחנות מול אוכלוסיית הילדים בגילי לידה עד 6 הגדלה בהתמדה: "השכר הנמוך המוצע בטיפת חלב בהשוואה למסגרות בריאות אחרות מקשה לגייס רופאות ואחיות ולשמר אותן לאורך זמן", אומרים החוקרים שמתריעים גם מפני אי-העברת מידע והיעדר רצף טיפולי ותחזוקה לקויה בתחנות.
עוד ציינו: "ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, כך עולה שיעור הילדים שאינם משיגים אבני דרך שפתיות בזמן. נתונים המדגישים את הצורך הקריטי במעקב אחר אבני דרך התפתחותיות בתחנות טיפת חלב", מדגישים עורכי המסמך, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר שרית סילברמן, אפרת סלס וד"ר יאיר צדקה.
הם אף הציגו חלופות מדיניות לבלימת ההידרדרות, כמו הקמת רשות לגיל הרך והעברת האחריות הישירה על "טיפות חלב" בכל הארץ ממשרד הבריאות לידי הרשויות המקומיות או לידי קופות החולים או השארת המצב הקיים תוך תיקון העיוותים התקציביים ושיפור שיתופי הפעולה בין גורמי הבריאות השונים.
