הכלכלה הישראלית התאוששה בחוזקה ממגיפת ה-COVID-19 והוכיחה עמידה בפני ההשלכות של מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה. האינפלציה עלתה מעל טווח היעד של הבנק המרכזי על רקע ביקוש חזק ושוק עבודה הדוק. אתגרים דמוגרפיים, הקשורים לעלייה בחלקן של קבוצות אוכלוסייה בעלות התקשרות חלשה לשוק העבודה והזדקנות, יפעילו לחץ על הצמיחה העתידית ועל הקיימות הפיסקלית. התמודדות עם אתגרים אלו וצמצום פערים גדולים בשוק העבודה ידרשו קביעת תמריצי עבודה מתאימים ומתן תמיכה טובה יותר להורים עובדים; שיפור מיומנויות בכל שלבי מחזור הלמידה; כמו גם הגברת הניידות והקצאה מחדש למשרות וחברות עם פרודוקטיביות גבוהה, בפרט במגזר ההייטק. כדי לשמור על תוצאות בריאותיות טובות, יש לטפל במחסור ברופאים המתעוררים ולתקן את האינטראקציה בין מגזר הבריאות הציבורי והפרטי. צמצום פערים דיגיטליים בין משקי בית וחברות, על ידי שיפור התשתית הדיגיטלית, שדרוג מיומנויות, הגברת התחרות והפחתת מגבלות המימון, יכולים להגביר את צמיחת הפריון ולצמצם את פער הפריון בין מגזר ההייטק לשאר המשק. ניצול מלא של פוטנציאל האנרגיה הסולארית של ישראל יכול לסייע בהאצת המעבר הירוק.
לקריאה נוספת
