עולם, לבנון – סיקו נהנתה ממקלחת קרירה בין עצי אורן בזמן שקיעת השמש של סוף הקיץ.
כשמי הסבון נשטפו, מעילו הערמוני והקרמל נצצו וברברה, מרוצה, עטפה אותו והובילה אותו למקלט הכלבים במועדון הפנאי של אליארז.
התאריך היה 27 בספטמבר, והם היו בבאאבדה, כ-10 ק"מ (6 מייל) מביירות.
בדיוק כשהמתנדב של מועדון חיות המחמד של Alyarz (APC) שחרר את כלב הרועה-פלוט ההולנדי מהרצועה שלו, הדהדו פיצוצים עזים.
ישראל הטילה 80 פצצות על דהייה, הפרבר שמדרום לביירות, במרחק של 15 דקות נסיעה מהמקלט.
אבל סיקו החירש והעיוור לא יכול היה לשמוע ולא לראות את הפיצוצים, הוא יכול היה להרגיש רק את מה שוודאי ידע שהוא חודר לסכנה.
חולץ לאחר שנורה בפניו
Cieco (שפירושו "עיוור" באיטלקית ובוטה "צ'ייקו") הגיע לנגמ"ש יומיים קודם לכן, ב-25 בספטמבר, פונה ממקלט החיות משאלה בנבטיה, בגבול הדרומי בין לבנון לישראל.
הוא התגורר שם שנתיים, מטופל על ידי מייסד משאלה, חסין חמזה, שקלט אותו לאחר שקיבל שיחת טלפון שאמרה לו שנמצא כלב, שנורה בפניו.
כדורים מרובים – מקורם לא ידוע – נותרו תקועים בפניו ובגולגולתו של סיקו.
חמזה לא ציין את שמו של הכלב הפצוע שהגיע למקלט שלו לפני שנתיים, התמקד בסיעוד שלו בחזרה לבריאות, אז Cieco נקרא על ידי הצוות כשהגיע לנגמ"ש בבאאבדה.
כשישראל הגבירה והרחיבה את התקפותיה על לבנון בחודש שעבר, חמזה החלה לדאוג לבעלי החיים הפגיעים ביותר במקלט והחלה לתכנן לפנותם.
הוא פרסם סרטון ברשתות החברתיות, כשהוא קורא לאנשים לטפח או לשמור על כלב וחתול עיוורים, והציבור הלבנוני הגיב בנדיבות.
בשעות שלאחר מכן הגיעו עשרות אנשים, וכעבור מספר ימים הפקיד חמזה את החתול והכלב העיוורים בידי נהג מונית בצידון, שהסיע אותם לביירות.
המסע שנמשך 90 דקות נמשך שעות בשל עומסי תנועה כבדים של אנשים שנמלטו מהדרום, בתוספת הפצצות ישראליות בלתי פוסקות לאורך כמה מסלולים.
כמה מזה הרגיש סיקו הוא תעלומה.
כשהגיע לנגמ"ש, הוא נזקק לזמן להסתגל לחיים במקלט ולהכיר לאט לאט עם כלבים אחרים וסביבתו.
"הוא היה מבודד בהתחלה כדי להתרגל לריחות סביבו. הוא פחד מאוד, לא הבין מי אנחנו או איפה הוא נמצא", הסבירה רזאן חטיב, מייסדת APC.
"הוא בקושי ישן. ואם כן היה ישן בעמידה.
"אחר כך הכרנו לו את הכלבים האחרים, וכעת הוא סומך יותר על הסביבה שלו."
"אנחנו צריכים אנשים שיצילו חיות"
חמזה מעולם לא שקל להתפנות מהדרום בעצמו, כפי שעשו כמיליון בני אדם ברחבי לבנון בשבועות האחרונים.
להשאיר את המקלט ובעלי החיים מאחור זו לא אופציה, אמר.
"כדי שהחברה תשגשג, אנחנו צריכים אנשים שיצילו בני אדם, אבל גם אנשים שיצילו בעלי חיים. ועוד חלק כדי לעזור לסביבה. אם אתה רק חושב שאתה יכול לעזור לבני האדם ולא ליצורים אחרים, אתה משבש את החברה ואת הסביבה".
במהלך 18 השנים האחרונות, הוא טיפל בכלבים, חתולים ותרנגולות, תוך הסתמכות על הרצון הטוב של אנשים ותורמים פרטיים כדי לספק מזון ומחסה לבעלי החיים ופיצוי לעוזריו.
בתחילה, הוא קלט חיות מחמד רק מהכפר שלו. אבל הוא התרחב לאט, ולא הצליח להרחיק חיה עד שהמקלט שלו היה מצויד לארח 150 בעלי חיים. כעת, יש לו כ-300 כלבים, 50 חתולים וחיות אחרות.
כעת, המתגורר בכפור, קצת יותר מהגבול, אימצה חמזה שגרת יומיום חדשה, ככל שהתקיפות של ישראל גברו בשבועות האחרונים.
בעוד שהוא נהג לבדוק את החיות מדי יום, הדרכים המסוכנות יותר הפכו את הנסיעות לתדירות נמוכה יותר וכעת הוא מבטיח שיש מספיק מזון שיספיק לבעלי החיים כמה ימים, למקרה שלא יוכל לחזור מיד.
חמזה גם בודקת בעלי חיים שנותרו בכפרים נטושים, מאכילה כל תועה ומתאם עם מקלטים ברחבי הארץ כדי להכניס כמה שיותר בעלי חיים לסביבות בטוחות יותר.
"בבית, אני מטפל בתרנגולות, החתולים והציפורים שלי, מאכיל אותם לפני היציאה למקלט", אמר.
"דבר ראשון, אני מאכיל ומשקה את החיות, ואז (אני עושה סיבוב) בשטח. אני מאכיל את חיות הכפר, ולפעמים אנשים מספרים לי על כלבים שנבהלו מהמטוסים והפיצוצים, אז אני בודק אותם ואת החיות שנותרו מאחור".
המצב בנבטי לא השתפר, וחמזה מוצא את עצמו עסוק יותר מיום ליום. אבל המחלצים שלקחו ממנו את החיות שולחים לו עדכונים שוטפים.
סנדרה מווואד, מייסדת מקלט Paws Crossed Lebanon בביירות, קלטה את החתול העיוור, ששמו פוסה, ואילו הנגמ"ש לקחה את הכלב שלאחר מכן קראו לו Cieco.
"גורלי בידיו"
במהלך המתקפה שהרגה את מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה יומיים לאחר הגעת צ'יקו לבאאבדה, כמה כלבים במתקן החלו לנהום ולנבוח בעוד אחרים הצטופפו במתחמים שלהם, מפוחדים מהכאוס.
סיקו בקושי זז, למרות שהוא כנראה הזדעזע מהרעידות.
הלילה שלאחר מכן היה סיוט עבור האנשים בדהייה, מול דרישתה של ישראל שיפנו אזורים מסוימים לפני שהפציץ אותם במשך הלילה.
משפחות עם ילדים, קשישים ובעלי חיים נאלצו לישון ברחובות.
הקהילות הפגיעות ביותר בלבנון, שכבר נחלשו בשל ריבוי המשברים בשנים האחרונות, נותרו חסרות אונים עוד יותר.
וחיות לא נחסכו. ב-4 באוקטובר, הנגמ"ש פרסם צילומים של בעלי חיים בפאניקה וקוראים בפחד כאשר פיצוצים ישראלים פרצו ברקע.
אבל המקלטים ברחבי לבנון, כמו גם חמזה, מתריסים, ואומרים שעכשיו זה הזמן לעלות מדרגה, ולא לסגת.
"ככל שאתה אוהב משהו יותר, כך האהבה צומחת עם הזמן", הסביר חמזה, בהתייחס לאהבתו לבעלי החיים שבהם הוא דואג.
"המצפון שלי לא הרשה לי להשאיר אותם מאחור, למרות שכל המשפחה שלי עזבה. אם לא הייתי אוהב את החיות האלה כמוני, לא הייתי עדיין כאן.
"אבל אני אוהב אותם, ובוטח באלוהים – גורלי בידיו."
