נראה היה שרוסיה מוכנה לשיחות על עתידה של אוקראינה עם נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ לקראת השבעתו ביום שני.
"אין צורך בתנאים מיוחדים בשביל זה. מה שנדרש הוא הכוונה ההדדית והרצון הפוליטי לקיים דיאלוג", אמר דוברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, דמיטרי פסקוב בשבת.
אֲבָל רוּסִיָה הביע את הפרמטרים שלו מהר מאוד.
עוזרו של פוטין, ניקולאי פטרושב, אמר לכלי החדשות הרוסי KP שארצות הברית ורוסיה צריכות להגיע להסדר באוקראינה, ללא אוקראינה וללא האיחוד האירופי.
כשנשאל אם ייעשו ויתורים טריטוריאליים, אמר "זה אפילו לא עומד לדיון".
נראה כי מוסקבה בטוחה שתפיסת עולמו של טראמפ דומה לשלה ומתאימה לעסקה שמסיימת את אירופה.
פטרושב יצר הקבלה בין תפיסת הקרקע של מוסקבה באוקראינה לבין קביעתו של טראמפ במסיבת עיתונאים ב-7 בינואר כי ארה"ב צריכה לספוג גרינלנד ולחדש את השליטה בפנמה, באומרו "אנחנו צריכים אותם לביטחון כלכלי".
טראמפ גם פרסם מפה של ארה"ב וקנדה כמדינה אחת, וכינה את הגבול שלהן "קו משורטט באופן מלאכותי" ואת האיחוד שלהן "הרבה יותר טוב לביטחון הלאומי" – טיעונים זהים לאלו ששימש את הקרמלין למלחמה באוקראינה.
"טראמפ תיאר את האינטרסים שלו ביחס לגרינלנד, תעלת פנמה, מקסיקו וקנדה", אמר פטרושב. "ציור מחדש של מפת העולם כדי להתאים לאינטרסים שלו ולהתערב בענייני מדינות ביבשות שונות היא מסורת אמריקאית".
שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב גם צייר את השקפותיהן של רוסיה והממשל האמריקני הנכנס כמקובל. הוא יעץ לטראמפ להקשיב לרצונותיהם של תושבי גרינלנד, בדיוק כפי שרוסיה – לדבריו – הקשיבה לאנשים שסיפחה ב-2022.
"אני מאמין שבראש ובראשונה אנחנו צריכים לשמוע מהעם הגרינלנדי", אמר לברוב במסיבת עיתונאים במוסקבה ביום שלישי.
"זה דומה לאופן שבו אנחנו – כשכנים של איים, חצאי איים וטריטוריות אחרים – הקשבנו לתושבי קרים, דונבאס ונובורוסיה כדי להבין את עמדתם כלפי המשטר שתפס את השלטון באמצעות הפיכה בלתי חוקית".
מוסקבה גורסת כי ההתקוממות במיידאן ב-2014, שהנשיא דאז ויקטור ינוקוביץ' הושמטה, הייתה הפיכה בתזמורת של ארה"ב.
נובורוסיה היה המונח קתרין הגדולה שבה השתמשה בסוף המאה ה-18 כדי להתייחס לשטחים שנכבשו זה עתה המהווים כיום חלק מאוקראינה. מוסקבה סיפחה את דונייצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון בספטמבר 2022 לאחר משאל עם ללא פיקוח.
השקפתה הרשמית של מוסקבה על הסכסוך באוקראינה היא כי מדובר בראש ובראשונה בביטחון הרוסי, ודוחה את שלמותה הטריטוריאלית וזכותה להגדרה עצמית של אוקראינה כלא רלוונטיות.
בחירתו של טראמפ מאשרת את הלגיטימיות של ההשקפה הרוסית, אמר לברוב.
"כולם הבינו את זה מזמן, אבל עכשיו הם מתחילים להכיר בכך: לא מדובר באוקראינה עצמה אלא על אוקראינה המשמשת ככלי להחלשת מעמדה של רוסיה במסגרת הביטחונית האירופית", אמר.
"כמובן, יש לנטרל איומים על האגף המערבי שלנו, לאורך הגבולות שלנו".
גיבוי גלובלי לעסקת פוטין-טראמפ אפשרית
סקר עולמי חדש של דעת הקהל מעלה כי עסקה בין פוטין לטראמפ עשויה לזכות בגיבוי של לפחות מדינות בעלות השפעה מסוימות.
בסקר שפרסמה ביום רביעי המועצה האירופית ליחסי חוץ, רוב בהודו, ערב הסעודית, רוסיה, סין וברזיל ראו בבחירתו של טראמפ דבר טוב למדינותיהם ולשלום בעולם.
הרוב בהודו, סין, דרום אפריקה, ערב הסעודית, אינדונזיה, טורקיה וברזיל ראו ברוסיה בת ברית או שותפה הכרחית למדינותיהם, והאמינו שהשפעתה בענייני העולם לא תפחת או עשויה אף לגדול.
הרוב באוקראינה, בריטניה והאיחוד האירופי בלטו בסקר בשל הדעות ההפוכות.
כשרוסיה, אירופה, אוקראינה וחלק גדול משאר העולם נתלו על שפתיו של טראמפ, המלחמה באוקראינה השתוללה באכזריות ללא הפוגה.
הלחימה התגברה באזור קורסק הרוסי, אליו פלשה אוקראינה נגד אוגוסט האחרון.
"התקפות מתרחשות כל יום, ברציפות לאורך כל היום והלילה", אמר סטניסלב קרסנוב, מפקד מחלקה של חטיבת התקיפה המוטסת ה-95 של אוקראינה, ל-Armyinform TV.
אוקראינה לוקחת את הכוחות הצפון קוריאנים בשבי
כוחות אוקראינים לכדו את שבוי המלחמה הצפון קוריאני הראשון שלהם בקורסק ב-9 בינואר, ואחריו שני בשבת, מה שמציב מעל לכל ספק את השימוש בחיילים צפון קוריאנים על ידי הצבא הרוסי.
אוקראינה פרסמה צילומים של הלכידה הראשונה של הקבוצה הטקטית ה-84 של אוקראינה.
הרובאי בן ה-20 נשא תעודת זהות שהונפקה ברוסיה מרפובליקת טובה הפדרציה הרוסית – סימנים נוספים שמוסקבה ניסתה להסתיר את השימוש שלה בצפון קוריאנים.
צנחנים אוקראינים תפסו את הגבר השני, צלף סיור בן 26.
"זה לא היה קל. חיילים ורוסים צפון קוריאנים אחרים ממשיכים לנסות לגמור את הקוריאנים הפצועים שלהם – במיוחד כדי למנוע מהם להיתפס", טען נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בנאום הערב שלו ביום שבת.
זלנסקי פרסם סרטון של חקירתו של אוקראינה את האסירים.
נראה שהרובאי אומר שנאמר לו שהוא יוצא לאימון. כשנשאל אם הוא רוצה לחזור לקוריאה הצפונית, אפשר לשמוע אותו אומר, "אני רוצה לגור באוקראינה".
זלנסקי הציע שניתן להעניק לצפון קוריאנים חנינה לחיות באוקראינה אם יתמכו בכך.
"עבור אותם חיילים מצפון קוריאה שלא רוצים לחזור, אולי יש דרכים אחרות. במיוחד, אותם קוריאנים שמביעים רצון לקרב את השלום על ידי הפצת האמת בקוריאנית על המלחמה הזו יקבלו הזדמנות כזו", אמר.
מייג'ור אנטון זחרצ'וק, המפקד על גדוד המטוסים ה-95 של אוקראינה בקורסק, טען שככל הנראה חיילים צפון קוריאנים ממלאים אחר הוראות מדים להתאבד כדי להימנע מתפיסה.
"אנחנו מנסים לזהות אותם באמצעות סיור אווירי, הם מתחבאים בתעלות או מחילות, וכשאנחנו מתקרבים, אנחנו שומעים פיצוצים", אמר.
הוא גם אמר שהכוחות הרוסיים מאפשרים לצפון קוריאנים לאייש את גלי התקיפות הראשונים, תוך שימוש בהם כמגן אנושי.
באחד המקרים, דיווח גדוד הסיירים השישי שנלחם בקורסק, חייל צפון קוריאני ניסה למשוך אותם לעמדתו בתקווה לפוצץ אותם יחד עם עצמו באמצעות רימון.
הלוחם הצפון קוריאני ניסה להטעות חיילים "ולפוצץ את עצמו איתם על רימון", כתבו בגדוד. הוא הוסיף שכאשר הסיירים התקרבו אליו, "הוא פוצץ את עצמו".
אל-ג'זירה לא הצליחה לאשר את הטענות הללו באופן עצמאי.
בשיחת טלפון עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, אמר זלנסקי כי 4,000 חיילים צפון קוריאנים נהרגו או נפצעו – כשליש מהמספר המקורי שנשלח לשירות קרבי פעיל בקורסק באמצע דצמבר.
רוסיה טוענת כי אלפי מל"טים אוקראינים הופלו ב-2024
בינתיים, אוקראינה הגבירה את ההתקפות העמוקות שלה נגד תשתית רוסית במהלך השבוע.
סוכנות הידיעות הממלכתית הרוסית TASS דיווחה על מסע רחפנים מסיבי של מזל"ט ביום שלישי. על פי הדיווחים, רוסיה הפילה או איבדה את התמצאות 16 כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים) באזור טולה, 14 באזור רוסטוב, 17 באזור אוריול וכמה באזור וורונז'.
המטה הכללי של אוקראינה אמר כי פעולתו פגעה במתקן אחסון הנפט קומבינאט קריסטל באנגלס, "שם כובתה שריפה שנמשכה חמישה ימים לאחר המתקפה הקודמת", – התייחסות לשביתה ב-8 בינואר.
המטה הכללי דיווח גם על תקיפות מוצלחות על המפעל הכימי בבריאנסק בעיר סלצו, המתואר כ"מתקן אסטרטגי של המתחם הצבאי-תעשייתי הרוסי… תחמושת לתותחים, מערכות רקטות מרובות שיגור, תעופה, תחמושת הנדסית ורכיבים של Kh -59 טילי שיוט מיוצרים כאן. בשטח המפעל נצפו פיצוצים משניים שנמשכו מספר שעות".
הצוות אמר כי גם בית הזיקוק לנפט סרטוב ומפעל קזנורגסינטז נפגעו.
מוקדם יותר, ביום שבת, אוקראינה השתמשה במל"טים כדי לתקוף את מדחס הרוסקאיה במחוז קרסנודר, המשרת את צינור טורקסטרים, כך מסרה סוכנות הידיעות הרוסית TASS. לפי הדיווחים, אוקראינה השתמשה בתשעה מל"טים בהתקפה בכפר גאיקודזור. משרד ההגנה הרוסי אמר שהוא הפיל את כל התשעה.
TurkStream הוא צינור הגז הרוסי היחיד הפועל לאירופה, לאחר ש-Nord Stream חבלה ב-2022 וצינור Yamal ברחבי אוקראינה נסגר ב-1 בינואר לאחר שהסתיים החוזה שלו עם חברת האנרגיה הרוסית גזפרום.
אוקראינה לא הסתירה את רצונה לראות את מדינות המערב עוצרות כל יבוא של אנרגיה רוסית.
היועץ לנשיאות אוקראינה ולדיסלב ולסיוק אמר ביום שני לשגרירי האיחוד האירופי בקייב כי אוקראינה מוטרדת מהיבוא של מה שלדעתה היה 7.3 מיליארד דולר ביבוא גז נוזלי (LNG) בשנה שעברה. "הגיע הזמן לנתק את זרימת הפטרודולר שמזינה את התוקפנות של רוסיה", אמר.
אוקראינה הייתה גם מתוסכלת ממה שהיא רואה כמשלוח איטי או לא מספק של נשק ארוך טווח, המאפשר לה לקחת את הקרב על אדמת רוסיה, והשקיעה יותר ויותר בייצור נשק משלה.
TASS סיכמה את מספר המל"טים האוקראינים שהפילה רוסיה בשנה שעברה ל-7,300. זלנסקי ביקש בשבת מיצרניו "להפוך את השנה לשיא במונחים של כל סוגי המל"טים".
יום קודם לכן, אמר ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיהל, ל-Verhovna Rada כי ההוצאות על נשק יגדלו לשיא של 17.5 מיליארד דולר ב-2025 והקיבולת התעשייתית המקומית תגיע ל-30 מיליארד דולר. על פי ההערכות, הוא הגיע ל-7 מיליארד דולר ב-2024.
גם אוקראינה נאבקה על השליטה במרחב האווירי שלה.
חיל האוויר של אוקראינה אמר כי הוא הפיל 400 מטרות אוויריות בשבוע של 6-12 בינואר, כמעט כולן מסוגים שונים של מל"טים. זלנסקי אמר שרוסיה שיגרה 600 מל"טים במהלך אותו שבוע.
