אם לא יישארו למות מהתייבשות או מחלה, מהגרים בנתיבי היבשה המסוכנים דרך צפון אפריקה לכיוון הים התיכון ואירופה מסתכנים באונס, עינויים, סחר במין ואפילו גניבת איברים, לפי דו"ח חדש שהופק בחלקו על ידי האו"ם.
מקרי מוות של מהגרים בים התיכון משכו תשומת לב עולמית בעשור האחרון, אך "מספר המתים במדבר עשוי להיות לפחות כפול מזה", אמר. להגיש תלונה שוחרר ביום שישי על ידי שתי סוכנויות של האו"ם ומרכז הגירה מעורבת, קבוצת מחקר לא ממשלתית שבסיסה בדנמרק.
בהתבסס על ראיונות עם יותר מ-31,000 מהגרים לאורך כל מסלוליהם, מ-2020 עד 2023, הדו"ח מתעד את האכזריות ממנה סבלו המספר ההולך וגדל של אנשים מעשרות מדינות שמנסים לפלס את דרכם לחצות את הסאהל והסהרה, בורחים ממלחמה. הידרדרות סביבתית ועוני.
אלימות פיזית מלבד אלימות מינית, שהדוח מנה בנפרד, הייתה הסיכון שזוהה לרוב על ידי מהגרים. הסכנות לאורך המסלולים כוללות מעצר שרירותי – לעתים קרובות כדי לסחוט כסף ממשפחותיהם – וסחר לצורך עבודה, מין או פעילות פלילית. המהגרים סיפרו על עינויים ואפילו קצירת איברים.
האלימות הגיעה לא פעם בידי כנופיות פשע מאורגנות ומיליציות, ובמיוחד מהסוחרים ששילמו לרעות צאן לאירופה. סוחרים משקרים למהגרים באופן שגרתי לגבי הסכנות שיעמדו בפניהם, דורשים מהם עוד כסף ברגע שהם רחוקים מהבית, ומספקים מעט מזון, מים וציוד אחר לאורך הדרך.
"האמנתי שכל התאונות קורות בים", אמר למראיין טקלברהן טפמריאם טקלה, פליט אריתראי שנמצא כעת בשבדיה. "התאונות חזרו לשם בסהרה. הוא מלא בגופות אריתריאה. שם תמצאו עצמות וגולגולות של אנשים מתים".
אחרים סיפרו על מהגרים וסוחרים שפשוט נטשו את אלה שהתמוטטו מצמא או מפציעה לאורך המסלול. "פשוט תמשיך", אמר אדם אחד, שזוהה כאברהם. "אתה אף פעם לא מסתכל אחורה."
כשליש מהמבוגרים המרואיינים הם נשים, המתמודדות עם סכנות מיוחדות. על פי הערכות, 90 אחוז מהנשים והנערות שנסעו בנתיב הים התיכון נאנסו, לפי אחד מחקר של האו"ם לשנת 2020, וחלקם נאלצו לעבוד במין כדי לשלם על המסע שלהם. ישנם דיווחים על נשים שנאלצו להתחתן עם חוטפים וללדת את ילדיהן ואחרות על נשים שנאלצות לשלם טובות הנאה מיניות עבור מעבר בטוח של קבוצה.
"הסיפורים באמת איומים", אמרה ג'ודית סנדרלנד, שלא הייתה מעורבת בהפקת הדו"ח, אבל כמנהלת המשותפת של חטיבת אירופה ומרכז אסיה של Human Rights Watch ראיינה מאות אנשים ששרדו את המסע לאירופה. החשבונות בדו"ח, לדבריה, נשמעו דומים באופן טרגי לאלו ששמעה.
"אתה פשוט לא מאמין שאנשים יכולים להיות כל כך אכזריים אחד לשני", הוסיפה. "אתה לא יכול להבין איך אנשים עדיין יוצאים למסעות האלה, רבים מהם יודעים את הסיכונים."
מהגרים זיהו את לוב, אלג'יריה ואתיופיה כמדינות המסוכנות ביותר.
יותר מ-72,400 מהגרים הפליגו על פני הים התיכון בשנת 2024 בלבד, על פי סוכנות האו"ם לפליטים, אחד מנותני החסות של הדו"ח החדש, ולפחות 785 ידועים כמתים או נעדרים. אבל עד כמה שזה קשה לעקוב אחר מעברי ים, קשה יותר, אמרו מחברי הדו"ח, להעריך את מספר האנשים המנסים להגיע לחופים הצפוניים של אפריקה לאחר שחצו רצועות מדבר מרוחקות, מאוכלסות דל ולעתים קרובות חסרות חוק – וכיצד רבים נעלמים בדרך.
בין ינואר 2020 למאי 2024, ידוע על 1,180 אנשים שמתו בחציית הסהרה, אך המספר האמיתי כנראה גבוה בהרבה, נכתב בדו"ח.
מדינות אירופה, בדרגות שונות, ניסו זמן רב להניא מהגרים, ושילמו למדינות בצפון אפריקה כדי למנוע מאנשים לעבור את הים. א חקירה אחרונה על ידי קונסורציום של ערוצי חדשות גילה שבמקרים מסוימים ממשלות אירופה משלמות כדי להכשיר ולצייד את כוחות הביטחון הצפון אפריקאים המאלצים מהגרים להתרחק מהחוף ולחזור למדבר ללא אספקה, מה שמסכן את חייהם.
כמה מהמדינות שהמהגרים מנסים לחצות נקרעות בסכסוך מזוין ועוני קיצוני, או שיש להן ממשלות מרכזיות חלשות.
השילוב של חוסר יציבות ועוינות פירושו שלמהגרים באפריקה יש סיכוי קטן למצוא מזור כלשהו מהרשויות, או טיפול לטראומה פיזית או רגשית, נכתב בדו"ח, שנערך גם בחסות ארגון ההגירה הבינלאומי של האו"ם.
הדו"ח, שמתעדכן ומתרחב על אחד שפורסם ב-2020, אמר כי מאז, "המצב הביטחוני הידרדר עוד יותר במספר מדינות, מה שיוצר עקירה מוגברת ותנועות חוצות גבולות של אנשים הזקוקים להגנה בינלאומית ושל מהגרים".
