בתור האניהסכסוך בין ישראל לחמאס נמשךעלו סיפורי הרס כולל פציעות, נכות, הרס מבנים ואובדן חיים.
עם זאת, מומחים אומרים שמלחמה היא לא רק משבר ביחסים בינלאומיים אלא גם משבר בריאות הציבור שעלול לגרום להשלכות ארוכות טווח.
ישראלים ופלסטינים – כמו גם תושבים באזורי סכסוך אחרים – עלולים להיות מנותקים ממזון ומים, ולהיות תחת לחץ נפשי חמור. מי שנמלט עלול לסבול מסיכונים בריאותיים בגלל עקירה.
יתרה מכך, המצוקה הפיזית וההשפעות הפסיכולוגיות הן לא רק של מי שחיים באזורים מוכי מלחמה, אלא גם של אנשים בחו"ל.
"אחד הדברים המטרידים כמעט בכל המלחמות בימינו הוא שאזרחים, אזרחים לא לוחמים, נושאים את נטל המלחמה, בין אם זו המלחמה הקונבנציונלית או התקפות טרור", ד"ר בארי לוי, רופא ופרופסור משנה בבית הספר של אוניברסיטת טאפטס. לרפואה שחוקר את ההשפעות על בריאות הציבור של מלחמה וטרור, אמר ל-ABC News.
"אזרחים הם אלה שנלכדים באמצע, ולא רק על ידי ההשפעות הישירות של נשק נפץ, אלא על ידי ההשפעות הבריאותיות העקיפות שנמשכות לפעמים הרבה אחרי שהמלחמה נגמרת", המשיך.
חוסר גישה למזון, מים
זה נפוץ שגרים באזורים מוכי מלחמה אין אפשרות לקבל גישה למזון, מים נקיים וחום.
ישראל הכריזה על "מצור מוחלט" על רצועת עזה, חסימת מזון ומים והפסקת חשמל לאזור.
לוי אמר כי תשתיות אזרחיות המותקפות והרוסות מונעות מאנשים את האפשרות לחפש מזון ומשאירה אותם ללא מחסה או תברואה.
זֶה מעלה את הסיכון לתת תזונהבמיוחד בקרב תינוקות וילדים צעירים, מה שעלול להוביל להתפתחות חריגה ואף לפגיעה קוגניטיבית.
מתח מעבר לאזור המלחמה
מחקרים הראו שאנשים החיים באזורי מלחמה נמצאים סיכון מוגבר לבעיות נפשיות רבותכולל דיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ועוד.
עם זאת, ייתכנו מתח, חרדה, דיכאון ופוסט טראומה של משפחה וחברים של יקיריהם באזורי סכסוך. אפילו האוכלוסייה הכללית.
ד"ר ג'ק צאי, פרופסור ודיקן אזורי בבית הספר לבריאות הציבור של UTHealth Houston בסן אנטוניו, הסביר שהמדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות, מהדורה חמישית – כלי אבחון שפורסם על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית – מסווג כעת PTSD כמשהו שמישהו יכול לחוות ישירות אבל אפשר גם לראות אותו.
"אז, אנשים מסוימים יכולים לקבל PTSD על ידי עדים לאירועים מחרידים ואני חושב שעכשיו עם המדיה החברתית, אנחנו רואים את זה עכשיו עם הקונפליקטים במזרח התיכון, זה באמת מקל על הרבה תמונות שרוב האנשים בעבר לא היו מסוגלים לראות ," הוא אמר.
"ולכן, אני כן חושב שזה מגביר את הסיכון ל-PTSD, לא רק עבור אנשים שם, אלא הרבה אנשים שרק צופים ומתבוננים במה שקורה."
הוא הוסיף כי אנשים שרואים את האירועים מתרחשים בסכסוך עשויים שלא לעמוד בקריטריונים המלאים ל-PTSD אך עדיין יש להם חלק מהתסמינים, שיכולים להתעכב ולהשפיע על יכולתו של האדם לתפקד.
סיכונים בריאותיים של עקירה
ישראלים ופלסטינים רבים נאלצו לברוח לערים אחרות, ואפילו למדינות שכנות, דבר שעלול להשפיע על בריאות הנפש.
"זה יכול להפריע מאוד לבריאות הנפשית שלהם בפעילויות יומיומיות", אמר צאי. "אני מתאר לעצמי שהאנשים האלה שנעקרים יצטרכו להתאפס, בסביבות חדשות, אנשים חדשים ותרבויות חדשות, וזה יכול להיות מטריד בכל מיני דרכים שהם יכולים להשפיע על בריאותם הנפשית והפיזית".
עם זאת, אנשים שנעקרו בכוח נמצאים ב סיכון גבוה יותר למחלות מידבקות כמו COVID-19 וחצבת, מה שעלול להוביל להתפרצות.
על רקע הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מומחי בריאות הציבור הזהירו מפני התפשטות ה-COVIDבמיוחד בגלל ששיעור החיסונים היה נמוך באוקראינה לפני המלחמה.
"מחלות מדבקות, מחלות זיהומיות הן בעיה מרכזית, בעיקר מחלות בדרכי הנשימה, שמופיעות לרוב בקצב מוגבר בזמן מלחמה, כי אנשים מצטופפים יחד", אמר לוי. "אפשר לדמיין אנשים מצטופפים במקלטים, למשל, או במחנות פליטים או באזורים אחרים".
לדבריו, בעיה נוספת היא התפשטות פוטנציאלית של מחלות שלשולים, כמו כולרה, המתרחשות לעיתים קרובות בגלל היעדר אספקת מים בטוחה.
