בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באוכלוסייה המוסלמית בבלגיה, בעיקר בערים הגדולות כמו בריסל, אנטוורפן ולייז’. עם העלייה המספרית באה גם התעצמות של קיצוניות במגזר המוסלמי, שהובילה למתחים חברתיים, ביטחוניים ותרבותיים המכבידים על כלל החברה – ובעיקר על הקהילה היהודית.
מתחים חברתיים והידרדרות באווירה הציבורית
הקהילה היהודית בבלגיה מתמודדת עם תחושות ביטחון ירודות בשל גידול בקיצוניות המוסלמית. דורון יונגר מתאר: "להיות יהודי בבלגיה היום זה ללכת עם זהות ברורה אבל בזהירות. יש אווירה מתוחה בגלל קיצוניות מוסלמית של המיעוט האיסלמי, וזה גורם לי להיות דרוך יותר ביומיום".
יאיר גנות מוסיף: "כשאתה נתקל במדבקות אנטי-ישראליות בכל עמוד רחוב, הפגנות עם דגלי פלסטין חוסמות את דרכך, כשכתובות קוראות לפגיעה ביהודים וההרגשה צורמת ומלחיצה".
הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה ורב הקהילה הישראלית בבריסל, מדגיש: "רמת השנאה כלפי יהודים בבלגיה מחמירה, והדבר המדאיג ביותר הוא שממשלות לא מגלות מחויבות מספקת למאבק באנטישמיות".
אירועים קיצוניים שהחמירו את המצב
בשנים האחרונות אירעו מספר אירועים אלימים שהטרידו את הקהילה היהודית: ניסיון פיגוע ירי בבית הכנסת באנטוורפן (2014), בו תוקף מוסלמי קיצוני ניסה לפגוע במאמינים במהלך תפילה. האירוע הוביל להחמרת האבטחה באתרים יהודיים. תקיפות וונדליזם כלפי בתי עסק בבעלות יהודית בשכונות עם ריכוז מוסלמי גבוה, כולל כתובות נאצה ושריפות מכוונות.
הפגנות אנטי-ישראליות שהפכו לאלימות מילולית ופיזית, לעיתים עם סגירת דרכים ומעשי ונדליזם. גל כתובות גרפיטי אנטישמיות על קירות, שלטים ותחנות רכבת, המעודדות שנאה כלפי היהודים. איומי מוות אישיים כלפי חברי הקהילה היהודית, שחלקם דורשים ליווי ואבטחה מיוחדת.
מאבקים משפטיים סביב שחיטה ומילה
בנוסף למתחים החברתיים, מתנהלים בבלגיה מאבקים משפטיים משמעותיים בנושאים דתיים: שחיטה כשרה ומוסלמית ומנהג המילה. הצעות חוק להגביל שחיטה ללא הכשה מוקדמת ומגבלות על טקס המילה נתבעו כאיום על חופש הדת. הקהילות הדתיות נאבקות משפטית להגן על זכותן לקיים את טקסיהן המסורתיים, כחלק מזכותן לזהות ולדת.
שחזור אירועי ה-7 באוקטובר בפסטיבל בבלגיה
בחודש האחרון התקיים בבלגיה פסטיבל שבו שוחזרו אירועי ה-7 באוקטובר, יום של פרוץ עימותים אלימים באזורי הסכסוך במזרח התיכון. השחזור כלל הצגה דרמטית של האירועים, שהובילה להרגשת חוסר ביטחון בקהילה היהודית, שחששה כי ההצגה מחמירה את המתחים ומעניקה במה לקיצוניות אנטי-ישראלית.
ההשפעה על מדיניות הביטחון והחברה
פיגוע הירי באנטוורפן הוביל לחמרה משמעותית במדיניות הביטחון: חיזוק מערך האבטחה, גיוס צוותי הגנה מיוחדים, שיתוף פעולה הדוק בין הקהילה היהודית לכוחות הביטחון והרחבת מערך המודיעין. עם זאת, תחושת הפחד ממשיכה להקשות על החיים הציבוריים והחברתיים של יהודים רבים.
האווירה המתוחה והאיומים מחזקים את הבידוד החברתי ומקשים על שילובם של צעירים יהודים בחברה. במקביל, מתרחשת תגובה פוליטית שמרנית שמובילה להגבלות מסוימות על חופש הביטוי והדת, מה שמוסיף למורכבות המצב.
קריאה לפעולה ומבט קדימה
הרב מנחם מרגולין קורא למעורבות ממשלתית ברורה ומחויבת: "רק מחויבות ממשלתית אמיתית תוכל להבטיח חיים בטוחים ותקינים ליהודים בבלגיה".
האתגר של בלגיה ושל מדינות אירופה בכלל הוא לאזן בין שמירה על ביטחון הפרט והקהילות, לבין הגנה על זכויות אדם וחופש דת. מענה מקיף חייב לכלול חינוך נגד גזענות, קמפיינים להעלאת מודעות ושיתוף פעולה בין-קהילתי לצד חקיקה מתאימה.
