כאשר נפוצו דיווחים כי האפיפיור פרנציסקוס השתמש בהשמצה פוגענית נגד הומואים בעת שדיבר עם הבישופים האיטלקים בוועידה בחודש שעבר, קתולים רבים היו המומים ומבולבלת. איך יכול להיות שאפיפיור שידוע בפתיחות והקבלה שלו ללהט"ב משתמש בסלנג הומופובי ומזהיר פרטלינים לגבי קבלת גברים הומוסקסואלים לסמינרים?
אבל השאלה, וחוסר העקביות לכאורה במסריו של פרנסיס, משקפים את הסתירות והמתחים העמוקים העומדים בבסיס היחס של הכנסייה הקתולית ופרנסיסקוס להומוסקסואליות.
הכנסייה גורסת ש"נטיות הומוסקסואליות" הן "משונות באופן מהותי". בכל הנוגע להסמכה, הנחיות הכנסייה קובעות שאנשים עם נטיות הומוסקסואליות "עמוקות" לא צריכים להפוך לכמרים.
עם זאת, הסמכה גם היא מזמן מקלט לגברים קתולים הומוסקסואלים, על פי חוקרים וכמרים, האומרים כי לפחות אלפים מבין אנשי הדת הם הומואים, אם כי רק מעטים הם פומביים לגבי הנטייה המינית שלהם בגלל הסטיגמה שהיא עדיין נושאת בכנסייה.
בעוד שבעבר כל הסתירות הללו היו עמומות על ידי הילה של טאבו, הערותיו האחרונות של פרנסיס זרקו אותן לחשוף.
"האפיפיור הרים את הצעיף", אמר פרנצ'סקו לפור, לטיניסט לשעבר בוותיקן שעזב את הכנסייה, יצא כהומו והפך לאקטיביסט.
הנושא מרובד בדעות קדומות ארוכות ומשבר הפגיעה המינית שהופיע לפני שני עשורים האשמות נלהבות של כמה בישופים וכלי תקשורת שמרניים בכנסייה כי הומוסקסואליות אשמהלמרות שמחקרים מצאו שוב ושוב שאין קשר בין היותו הומו לבין התעללות בקטינים.
למרות האבולוציות בחברה, והחיבוק של פרנסיס לגישה פרוגרסיבית יותר, תורת הכנסייה עדיין מתארת הומוסקסואליות כסטייה ועיגנה את ההשקפה הזו בתקנות ובהגבלות שלדברי המבקרים מנציחות השקפה הומופובית נרחבת ומעוררות מתחים.
"עד שהם לא ישנו את החוק, כל עוד הומוסקסואליות נתפסת כסטייה ומחלה, שום דבר לא ישתנה תחת כיפת פטרוס הקדוש", אמר לוצ'יאנו טירננזי, שכתב ספר על להט"ב ועל הכנסייה.
אולם נוכחותם של אנשי דת הומוסקסואלים הייתה קבועה לאורך ההיסטוריה. סנט פיטר דמיאן, נזיר מהמאה ה-11, נלחם נגד "חטאי סדום" בכנסייה. דנטה אליגיירי העניש אנשי דת הומוסקסואלים על ידי צללתם לגיהנום ב"קומדיה האלוהית" שלו, ויש מקרים מתועדים מהמאה ה-16 של פרלטים שהואשמו בביצוע מעשים הומוסקסואלים והרגו. (גם רישומים של כמרים, ואפילו קרדינלים ואפיפיורים, שלא היו צנועים עם נשים ואפילו ילדו ילדים, יש בשפע).
אקדמאים ופרלטים שמקדמים זכויות להט"ב אמרו כי עבור גברים הומוסקסואלים קתולים, הפיכתו לכומר נתפסה זמן רב כדרך לנטרל ולהתגבר על הסטיגמה שנקשרה פעם עם הנטייה המינית שלהם, ואולי אפילו לדכא אותה באמצעות פרישות.
"כמות גדולה של גברים דתיים צעירים עם נטיות הומוסקסואליות חיפשו את הסובלימציה של פרישות", אמר אלברטו מלוני, היסטוריון כנסייה איטלקי.
קשה לדעת בדיוק כמה כמרים הם הומוסקסואלים, מכיוון שאין נתונים סטטיסטיים מהימנים, אבל בארצות הברית, גברים הומוסקסואלים מהווים כנראה לפחות 30 עד 40 אחוז מאנשי הדת הקתולית האמריקאית, על פי עשרות הערכות של חוקרים וכמרים הומוסקסואלים נאסף בתחקיר משנת 2019 של הניו יורק טיימס. כמה כמרים ופעילים אומרים שהמספר קרוב יותר ל-75%.
"הכנסייה הקתולית לא תוכל לפעול בלי הכמרים ההומואים שלה", אמר פרנסיס דברנרדו, מנכ"ל New Ways Ministry, קבוצה ממרילנד שתומכת בהומואים קתולים. "זו עובדה פשוטה."
אבל זה גם משהו שרבים בכנסייה אינם רגועים איתו.
בחודש שעבר, פרנסיס אמר שכבר יש יותר מדי הומוסקסואליות, אם כי הוא השתמש במילה מזלזלת כדי לתאר זאת, לפי שני בישופים שהשתתפו בוועידה ואישרו את הדיווחים בתקשורת האיטלקית שגרמו להתנצלות מהותיקן. כשנשאלו על השימוש של פרנסיס בלשון הרע, הבישופים האשימו אותו בסגנון השיחה הרגוע והצבעוני של פרנסיס.
"כשיש נאומים רשמיים, הוא לומד, אבל כשהוא מדבר על הידיים, מילה שאינה לגמרי אידיאלית יכולה גם לחמוק החוצה", אמר לואיג'י מאנסי, הבישוף של העיר האיטלקית אנדריה. הבישוף פרנצ'סקו סאווינו, סגן נשיא ועידת הבישופים האיטלקית, האשים זאת בעובדה שפרנסיס אינו דובר איטלקית כשפת אם. "כשהוא מדבר, הוא משתמש במונחים שהם שילוב של ספרדית, ארגנטינאית, איטלקית", אמר.
אולם למרות השימוש המפתיע בלשון הרע, אין זו הפעם הראשונה שפרנסיס משקף את התנגדותה של הכנסייה לכניסת גברים הומוסקסואלים למשרד.
בעוד שהוא הודה שכמרים הומוסקסואלים רבים הם טובים וקדושים, פרנסיס הביע שוב ושוב דאגה שמועמדים הומוסקסואלים לכהונה יכולים בסופו של דבר לנהל מערכות יחסים ולחיות חיים כפולים.
במפגש נוסף בדלתיים סגורות בשנת 2018, דיווחה על ידי התקשורת האיטלקיתהוא אמר שאסור לאפשר לגברים עם נטיות הומוסקסואליות "שורשיות" להיכנס לסמינרים.
שנתיים קודם לכן, האפיפיור האיר אור ירוק מסמך על ייעודי כוהנים שקבע את אותו הדבר, תוך שהוא חוזר על מסמך משנת 2005 שאושר על ידי בנדיקטוס ה-16.
הכמורה פירשה את ההוראות הללו בדרכים שונות. הכנסייה מצהירה כי "אסור להכניס גברים הומוסקסואלים למסדרים", אמר פיירו דלבוסקו, הבישוף של קונאו, איטליה, והוסיף כי יכול להיות מרחב פעולה מסוים כדי לקבוע אם מועמד עשוי להתגבר על נטיות הומוסקסואליות.
אחרים, כמו מונסיניור מאנסי, אומרים ש"הכנסייה לא אומרת שאי אפשר להסמיך הומוסקסואלים". אבל, הוא הוסיף, הכנסייה מאמינה שיש להימנע מהסמכה מכיוון שלגברים הומוסקסואלים קשה יותר "להתבונן ולחיות בפרישות במשך כל חייהם". מומחים ופרלטים המקדמים זכויות להט"ב מכחישים בתוקף טענה זו.
"ישנן שלוש דרכים שבהן זה מתפרש," אמר הכומר ג'יימס מרטין, א פרופיל גבוה תומך בהפיכת הכנסייה ליותר מסבירת פנים לקתולים הומוסקסואלים. זה או לא לסמינרים הומוסקסואלים, לא לאנשים שאינם יכולים לשמור על פרישות או לא לכל מי שזה הדבר החשוב ביותר בחייהם, הוא אמר.
ההודעות של פרנסיס רק הוסיפו לבלבול, כמה אמרו.
"הוא צריך להבהיר את המסר שלו קצת יותר טוב כי זה מבלבל", אמר מר דברנרדו. "זה לא עוזר למצב. זה גורם לבעייתיות במצב".
הבלבול, אמרו המבקרים, מטשטש את הגבול בין פרישות להומוסקסואליות, ומעביר את הפוקוס מעיסוק לגיטימי בכמרים שאינם טהורים לסטיגמה גורפת של כל הכמורה ההומואים. זה, לדבריהם, יכול לגרום לכמה גברים הומוסקסואלים בעלי פוטנציאל פרישות להיאסר מהסמכה, ורבים נוספים פשוט להסתיר את המיניות שלהם.
ועידת הבישופים האיטלקית אימצה כללים חדשים העוסקים במיוחד בהסמכת כמרים הומוסקסואלים באיטליה, אמר מונסיניור סאווינו. הכללים, הממתינים לאישור הוותיקן, אינם פומביים עדיין.
השימוש של האפיפיור פרנציסקוס בהשמצה נבע משאלת בישוף איטלקי על הנושא, אמרו הבישופים.
נושא ההומוסקסואליות, אמר מונסיניור סאווינו, "נדון מאוד" כרגע, שכן בישופים בעלי גישה "פרגמטית" ו"דינמית" יותר היו רוצים לעדכן את הכללים. אבל דחיפות פרוגרסיביות בתוך הכנסייה מתמודדות לעתים קרובות עם מכה ודעות קדומות.
על פרנסיס לשחק פעולת איזון עדינה בין מסר של פתיחות והכלה תוך הכרה ברגישויות השמרניות יותר של הכנסייה שנותרו אנטי הומואים.
כאשר פרנסיס בשנה שעברה התירו לכמרים לברך זוגות חד מיניים, כמה בישופים בפינות שמרניות של הכנסייה נדחקו לאחור. כדי להרגיע אותם, ה הוותיקן פרסם הצהרה שאמרה כי יש לקחת בחשבון "תרבות מקומית" בבואם ליישם את ההצהרה, אך היא תישאר מדיניות הכנסייה.
כאשר רואיינו בנושא זה, חלק מהבישופים התייחסו להומוסקסואליות כמצב "פתולוגי", כ"בעיה" או השתמשו בביטויים כמו "מיניות רגילה" כדי להתייחס להטרוסקסואליות בניגוד להומוסקסואליות.
אפילו ההנחיות של הכנסייה המתייחסות ל"נטיות הומוסקסואליות עמוקות" הן "פוגעניות", אמר מר לפור, מכיוון שהן מעבירות את המסר שהומוסקסואליות יכולה להיות חולפת, לרפא ולהתגבר.
הוא הוסיף שמסרי הפתיחות האפקטיביים של פרנציסקוס ייפגעו בהכרח אם תורת הכנסייה וחלקים גדולים מאנשי הדת ימשיכו לראות בהומוסקסואליות הפרעה ולא נטייה מינית.
"הקשיים, השסעים שהכנסייה חיה", אמר. "הכל בא משם."
