בתחילת כהונתו השנייה הנשיא טראמפ מיקם את עצמו בפסגה של גל עולמי של פופוליזם שמרני קשיח, ומציע דלק והשראה למפלגות לאומניות הגואה באיחוד האירופי ומחוצה לה.
מפלגות אלה מאוחדות בדרך כלל על ידי עמדות נוקשות נגד מהגרים, תמיכה במה שהם מכנים ערכים "מסורתיים" בניגוד לזכויות להט"ב, סלידה מתקנות אקלים וביקורות נוקבות על פוליטיקאים ומפלגות מממסד.
בדרגות שונות, חלקם, אם כי לא כולם, ביקשו גם להחליש או לערער את הקיים מוסדות, כמו בתי משפט או תקשורת עצמאית, במה שמבקרים כינו מאמצים לשחוק את הדמוקרטיה ולשמור על אחיזה סמכותנית בשלטון.
זהו קשת רחבה הכוללת את האלטרנטיבה לגרמניה, או AfD, שמנסה להרחיב את כוח המשיכה שלה לפני הבחירות בחודש הבא, אך עדיין קורצת לסיסמאות הנאציות; האחים של איטליה, שצמחו מהפוסט-פשיזם אך התמתן לאחר שזכה בשלטון; העצרת הלאומית, שיש לה יותר מחוקקים מאי פעם בצרפת לאחר ניסיון ממושך לרכך את תדמיתה; ומפלגת החירות של אוסטריה, שנוסדה על ידי חיילים נאצים לשעבר לפני עשרות שנים ואימצה תדמית קרבית בדרך לזכייה בבחירות בסתיו שעבר.
אבל הצדדים נבדלים זה מזה, וממר טראמפ, במובנים קריטיים. מבחינה רטורית, מר טראמפ נופל בקצה הרחוק של הספקטרום של פוליטיקאים ומפלגות ימין שלא התביישו להשתמש בשפה גזענית או מתלהטת בגלוי כדי לזלזל במהגרים וביריבים פוליטיים.
במקרים מסוימים, כמו קריאותיו לגרש מיליוני מהגרים לא מתועדים, מר טראמפ הבטיח שינויים שרבים ממעריציו המעריצים ביותר באירופה נעצרו בהרבה.
ג'ורג'יה מלוני, למשל, חייגה חזרה רבות מהעמדות הקשות יותר שלה מאז שהפכה לראש ממשלת איטליה. במובנים מסוימים, גב' מלוני סיפקה מפת דרכים למנהיגי ימין קשיחים המבקשים לנצח ולהחזיק בשלטון באירופה: דברו על משחק לוהט, אבל פנו למרכז בנושאים מסוימים – בעיקר תמיכה באוקראינה.
ייתכן שמר טראמפ מספק אחד מתחרה, פחות מתנצל ויותר נחרץ. מומחים אומרים שאפילו גב' מלוני, שהשתתפה בטקס ההשבעה של מר טראמפ, ומפלגות ימין באירופה, עשויות להתפתות לעקוב אחריה.
"המחסומים יורדים", אמרה נטלי טוצ'י, מדענית פוליטית איטלקית מובילה.
הנה איך המפלגות הפופוליסטיות השמרניות העיקריות של האיחוד האירופי משתווים זו לזו, ועם מר טראמפ, בנושאים מרכזיים:
חלוקה על אוקראינה
מר טראמפ נשבע להביא מיד לסיום המלחמה, אם כי לא ברור כיצד הוא מתכנן לעשות זאת. באירופה, התמיכה באוקראינה חילקה את מפלגות הימין, כאשר אלו המאמצות עמדות מעורפלות או פרו-רוסיות נדחקות אל השוליים.
רבים מהם מסתכלים על רוסיה הפוסט-סובייטית כמעוז של ערכים מסורתיים, אבל הפלישה בקנה מידה מלא לאוקראינה עמעמה את המשיכה שלה, לפחות עבור חלקם.
"יש הבדלים", אמר קרלו פידנסה, ראש המשלחת של גב' מלוני בפרלמנט האירופי, בין מפלגת "אחי איטליה" של גב' מלוני לכוחות אחרים כמו ראש הממשלה ויקטור אורבן ממפלגת פידס' בהונגריה. "העיקרי שבהם הוא אוקראינה".
גב' מלוני מיקמה את עצמה כתומכת חזקה של אוקראינה, יחד עם רוב בעלות בריתה של איטליה באיחוד האירופי. היא אמרה שזו תהיה "טעות" לנטוש את אוקראינה.
בהונגריה, לעומת זאת, מפלגת פידס מתנגדת נחרצות לכל סיוע צבאי לאוקראינה ולסנקציות האירופיות על רוסיה בשל המלחמה, שאותן היא מאשימה בשיעור האינפלציה הגבוה של הונגריה ובביצועים הכלכליים הגרועים בדרך כלל. (הונגריה הייתה תלויה זמן רב באנרגיה רוסית זולה יחסית.)
מר אורבן נפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר החמישי פוטין פעמיים מאז החלה הפלישה, הציג את עצמו כ"שומר שלום" והוקיע את בעלות בריתה של האיחוד האירופי ונאט"ו של הונגריה כמלחימי מלחמה.
המלחמה ניתקה קשרים הדוקים בעבר בין מר אורבן לבין מפלגת הימין של פולין "חוק וצדק", או PiS, שהייתה בשלטון בפברואר 2022 כשרוסיה פלשה.
אבל מנהיגים אחרים בימין הקיצוני קרובים יותר למחנה של מר אורבן. הרברט קיקל, האיש שעומד להיות הקנצלר הבא של אוסטריה, ומפלגת החירות שלו בנו קשרים עם מוסקבה וביקרו את המעורבות האירופית באוקראינה.
אליס ויידל, מועמדת הקנצלרית של האלטרנטיבה לגרמניה, או AfD, שזוכה לתמיכתה החזקה ביותר במזרח גרמניה שבה הזיקה לרוסיה חזקה, האשימה את מנהיגי גרמניה בהסלמה "מסוכנת מאוד" של הסכסוך על ידי תמיכה באוקראינה.
בצרפת, העצרת הלאומית ב-2014 לקחה הלוואה של 9.4 מיליון אירו, אז בשווי 12.2 מיליון דולר, מבנק רוסי, ו מרין לה פןהמנהיג הוותיק של המפלגה, אמר פעם היא "העריכה" את מר פוטין.
אבל מאז פלישת רוסיה, שהעצרת הלאומית ובכיריה גינו, המפלגה ביקשה למקם את עצמה מחדש – ולו במעט.
העצרת הלאומית לא מתנגדת לשליחת ציוד הגנתי לאוקראינה. אבל היא מתנגדת בתוקף לספק לאוקראינים נשק התקפי.
היא גם התנגדה שוב ושוב לחלק מהסנקציות על יבוא רוסי – במיוחד אנרגיה – והיא דחתה את האפשרות של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי או לנאט"ו.
חלק מרככים את הדיבורים
רבות ממפלגות הימין הקיצוני באירופה חולקות את הרטוריקה השוחקת של מר טראמפ, מזלזלת באויביהן ומציגה את עצמן כזרים וכקורבנות.
במהלך השנים גינתה גב' מלוני את מה שהיא כינתה את ההחלפה האתנית של איטלקים במהגרים וקראה להטיל מצור ימי נגד מהגרים בלתי חוקיים.
מאז שנכנסה לתפקיד, היא הפחיתה את הטרדות שלה. בעוד מר טראמפ דחה ביום שני "פלישה" לארה"ב על ידי מהגרים, גב' מלוני הפסיקה במידה רבה להשתמש במילה הזו.
ובכל זאת, היא המשיכה להשתמש בשפה מקטבת כדי להציג את מפלגתה כאאוטסיידרים ואנדרדוגים, ולהפנות התקפות זונות על השמאל, עיתונאים, איגודים מקצועיים, שופטים והתורם הליברלי המיליארדר ג'ורג' סורוס. יש לה גם המשיך להתנגד להומואים הורות והוראת תורת המגדר בבתי הספר.
העצרת הלאומית בצרפת ניסתה להתרחק מההתפרצויות הגזעניות, האנטישמיות והאנטי-הומואים של מייסדה, ז'אן-מארי לה פן, אשר מת החודש. בתו מארין ניסתה להעביר את המיקוד של המפלגה יותר לכיוון נושאי כיס כחלק ממאמץ ממושך לבטל דמוניזציה זֶה.
השינוי עזר למפלגה להתקדם בבחירות, אפילו להרבה מומחים אפיינו זה כשיווק בלבד. ההתמקדות הבלתי פוסקת של המפלגה בהגנה על הזהות הצרפתית והלהיטות שלה לשנות את החוקה הצרפתית כדי להגביל את זכויות הזרים עדיין מסמנות אותה בצרפת כמפלגת ימין קיצוני, אומרים מומחים.
בגרמניה, שם הבוחרים יבחרו ממשלה חדשה בסוף פברואר, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" מנסה לרכך גם את תדמיתה. היא בחרה בגב' ויידל – כלכלנית לסבית המתגוררת בשוויץ עם בן זוגה וילדיה מסרי לנקה – כנושאת הדגל שלה במירוץ.
היא והמפלגה מנסים לפנות לקהל רחב יותר, בסיוע חלקי על ידי המיליארדר אילון מאסק, שתמך ב-AfD. אבל הם אומרים דברים שונים מאוד לקהלים שונים.
חלקים מה-AfD סווגו רשמית כקיצוניים על ידי ממשלת גרמניה. אבל גב' ויידל אמרה למר מאסק בראיון ידידותי לאחרונה כי ה-AfD היא "מפלגה ליברטריאנית שמרנית".
ימים ספורים לאחר מכן, חברי מפלגת AfD בירכו את גב' ויידל בקריאות חוזרות ונשנות של "אליס לגרמניה", מחזה על הפזמון הנאצי הישן "הכל לגרמניה", שהוא כעת פשע לשימוש בגרמניה.
חלק מהמפלגות לא ריככו את הטון כלל. באוסטריה, מפלגת החירות זכתה לרווחה בבחירות האחרונות לאחר שהחריפה את השפה המתעמתת בביקורת כלפי מהגרים ואיסלאם.
חברי המפלגה התענגו על סיסמאות עם הדים נאציים, כולל מר קיקל. מפלגת החירות ניהלה קמפיין בהבטחה שמר קיקל יהיה "פולקסקנצלר" – "קנצלר העם" – מונח שבו השתמש היטלר.
ניואנסים על הגירה
מר טראמפ הבטיח לגרש כל אחד ממיליוני המהגרים שנשארו בארצות הברית באופן בלתי חוקי. בעוד שההגירה עומדת במרכז האג'נדות של כל המפלגות הללו באירופה, יש להן רעיונות שונים כיצד לטפל בה.
ה-AfD התחייב לגרש כמה מהגרים אחרונים לגרמניה המבצעים פשעים, אך לא אחרים שלומדים גרמנית או מתבוללים בדרך אחרת.
פידס בהונגריה גינה את המהגרים כאיום לבריאות הציבור ולטרוריסטים פוטנציאליים.
גב' מלוני אמרה שהיא מתנגדת רק להגירה בלתי חוקית, וכן הכיר בצורך בהגירה חוקית. היא הציגה את א תוכנית שנויה במחלוקת רבה להעביר מבקשי מקלט למרכזים באלבניה בעוד התיקים שלהם נשמעים, ותמכו בחקיקה להפצת מהגרים ממדינות הגבול שאליהן הם מגיעים לראשונה (כמו איטליה ויוון) למדינות אחרות באיחוד האירופי.
מנהיגים לאומנים אחרים במדינות רחוקות יותר מהחוף התנגדו לרעיון.
בצרפת, העצרת הלאומית רוצה לצמצם את ההגירה באופן דרסטי, לבטל אזרחות מלידהלאלץ אנשים שמבקשים מקלט להגיש מועמדות לחו"ל, ולהעניק פריבילגיה לצרפתים על פני אפילו מהגרים חוקיים עבור הטבות סוציאליות ודיור מסובסד.
המפלגה טוענת כי צמצום ההגירה נחוץ כדי לפנות מימון לתחומים אחרים כמו שירותי בריאות וכדי להגן על הזהות הצרפתית.
ג'ים טנקרסלי דיווח מברלין, אמה בובולה מרומא, אנדרו היגינס מוורשה, ו אורלין ברידן מפריז.
