עליית פני הים יוצרת "גל גואה של אומללות" המאיימת על עתידם של כמעט מיליארד בני אדם שחיים באזורי חוף נמוכים, הזהיר ראש האו"ם, כשהם הופכים יותר ויותר פגיעים לנחשולי סערה, שחיקת חוף והצפות.
מאז תחילת המאה ה-20, פני הים הממוצעים בעולם עלה מהר יותר מאשר בכל מאה קודמת, לפחות ב-3,000 השנים האחרונות.
נאס"א אומרת שכאשר הטמפרטורות העולמיות עלו בערך מעלה אחת צלזיוס (1.8F), פני הים עלו ב-160 עד 210 מילימטרים (שישה עד שמונה אינצ'ים) כאשר כמחצית מהכמות הזו מתרחשת מאז 1993.
"הימים העולה פירושה גאות גוברת של אומללות", אמר אנטוניו גוטרס, בנאום בפסגה שהציבה את עליית פני הים בראש סדר היום הבינלאומי בעצרת הכללית של האו"ם בתחילת השבוע.
גוטרס הזהיר מפני "קהילות שטופות, מים מתוקים מזוהמים, יבולים שנהרסו, תשתיות ניזוקו, המגוון הביולוגי הושמד וכלכלות הושחתו – עם סקטורים כמו דיג, חקלאות ותיירות נפלו".
לפי הארגון המטאורולוגי העולמי, מפלס הים הממוצע בעולם הגיע לשיא בשנה שעברה. האו"ם דיווח כי קצב העלייה בעשור האחרון הוא יותר מפי שניים מקצב עליית פני הים בעשור הראשון של שיא הלוויין, מ-1993 עד 2002.
"הגורם העיקרי לעליית פני הים הוא שינויי אקלים הנגרמים על ידי האדם. המסת קרח יבשתי והתרחבות מי הים כשהם מתחממים הם המניעים העיקריים של עליית המים ברחבי העולם", אמר ריאן הוברט, סגן נשיא שותף לאקלים וסביבה בקרן האו"ם, לאל-ג'זירה.
"האוקיינוס הוא למעשה אחד מבעלי בריתנו הגדולים במאבק בשינויי האקלים. הוא סופג עודפי חום המשתחררים לאטמוספירה. אבל הבעיה היא שכשהמים מתחממים, הם מתרחבים, מה שלדעת מדענים אחראי לכמעט מחצית מעליית פני הים שאנו רואים".
"האוקיינוס עולה על גדותיו"
בחודש שעבר אמר גוטרס כי "האוקיינוס עולה על גדותיו" וזה היה "משבר שכולו נוצר על ידי האנושות".
האו"ם אומר שאחד מכל 10 אנשים על פני כדור הארץ גר קרוב לים. הוא גם ציין כי אנשים המתגוררים ליד החוף במדינות כולל בנגלדש, סין, הודו, הולנד ופקיסטן "יהיו בסיכון ועלולים לסבול מהצפות קטסטרופליות".
בסיכון נמצאות גם ערים כמו בנגקוק, בואנוס איירס, לאגוס, לונדון, מומבאי, ניו יורק ושנגחאי.
איי האוקיינוס השקט מתמודדים עם איומים הולכים וגדלים על הכדאיות הכלכלית ואפילו על קיומם. איים קטנים עם שטחי קרקע נמוכים מתמודדים ללא ספק עם האיומים הקריטיים ביותר. עלייה במפלס הים והשפעות אקלים אחרות כבר מאלצות אנשים במדינות באוקיינוס השקט כמו פיג'י, ונואטו ואיי שלמה לעבור דירה.
"לרסן את פליטת גזי החממה"
על פי מחקר שצוטט על ידי ה-IPCC, האיים המלדיביים, טובאלו, איי מרשל, נאורו וקיריבטי עלולים להפוך לבלתי ראויים למגורים עד שנת 2100, וליצור 600,000 פליטי אקלים חסרי אזרחות.
"הדרך הראשונה והחשובה ביותר לעצור את עליית מפלס הים היא לרסן את פליטת גזי החממה העולמית", הוסיף הוברט.
"עבור מדינות מתפתחות באי קטן – במיוחד איים נמוכים באוקיינוס השקט כמו איי מרשל וטובאלו – אין בעיה דחופה יותר או תוצאתית יותר. עליית פני הים לא רק מאיימת להרוס את פרנסתם ותרבויותיהם, אלא עצם קיומם על המפה.
"נצטרך להשקיע בהסתגלות לאקלים ובחוסן".
הצפות הגדילו את מליחות הקרקע, הפחיתו את יבול היבול והחלישו את העצים. תשתיות, כמו כבישים וקווי חשמל נשטפו.
האו"ם גם הזהיר כי ההשפעות של הצפות מי מלח יכולות לנוע בין נזק לבתי גידול בחופים, למניות דגים, לקרקעות חקלאיות כמו גם לתשתיות, ויכולות להשפיע על יכולתן של קהילות החוף לקיים את פרנסתן.
בנוסף, הגוף העולמי אומר "הצפה יכולה לזהם את אספקת המים המתוקים, לקדם מחלות הנישאות במים ולהוביל ללחץ ולבעיות נפשיות".
מדינות תחת איום שמקור ההכנסה העיקרי שלהן הוא תיירות עלולות לסבול גם מפגיעה בחופים, אתרי נופש ושוניות אלמוגים.
