המתקפה של ישראל על מחנות פליטים בגדה המערבית הכבושה שלטה בכותרות.
ישראל הרגה לפחות 20 בני אדם מאז פתחה בהתקפותיה על הערים ומחנות הפליטים בג'נין, שכם, טובאס וטול כרם הלילה ביום רביעי.
הנה מה שאתה צריך לדעת על המתקפה הזו ועל מחנות הפליטים בשטח הכבוש שהיא משפיעה.
מהי הגדה המערבית הכבושה? מי הם הפליטים שם?
הגדה המערבית הכבושה היא חלק מפלסטין ההיסטורית בגדה המערבית של נהר הירדן, היא בגודל של 5,650 ק"מ (2,180 מייל רבוע) של שטח ללא מוצא מוקף על ידי ישראל, ירדן וים המלח.
כשלושה מיליון פלסטינים חיים שם, לצד מספר הולך וגדל של ישראלים שבנו התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים על אדמות שנלקחו בכוח ממשפחות פלסטיניות.
בגדה המערבית יש כמה 871,000 פליטים רשומים, רבע מהם מתגוררים ב-19 מחנות פליטים, צאצאי הפלסטינים שטוהרו מבחינה אתנית מבתיהם ואדמותיהם כדי לפנות מקום ליצירת ישראל בנכבה של 1948.
מה זה קשור לעזה?
הגדה המערבית הכבושה ועזה הן שתיהן חלקים של פלסטין אך מופרדות זו מזו על ידי מדינת ישראל.
הן עזה והן הגדה נכבשו על ידי ישראל ב-1967 ונשארו כך במשך עשרות שנים, עד שישראל יצאה מעזה ב-2005.
ישראל עדיין תוקפת את עזה, והרגה יותר מ-40,000 בני אדם ופציעה כמעט 100,000.
הטקטיקות שישראל משתמשת בעזה זכו להתייחסות על ידי כמה שרים ישראלים שדרשו לעשות את אותו הדבר בהתקפות הגדה המערבית הכבושה, כולל אילץ אנשים לצאת מבתיהם כדי לפנות אזורים מסוימים.
מה זה אומר שהגדה המערבית 'כבושה'?
במלחמת 1967, ישראל לקחה את הקרקע המיועדת על ידי האו"ם כחלק ממדינה פלסטינית עתידית מירדן הזמנית.
גם עם הקמת הרשות הפלסטינית לאחר הסכמי אולסו, הצבא הישראלי פועל ללא פיקוח ושולט למעשה בשטח ועדיין שולט במספר פונקציות מנהליות וממשלתיות חיוניות.
בסופו של יום, פלסטינים אפילו לא שולטים באדמה שלהם.
להלכה, יש להסדיר את גבולות הכיבוש של ישראל בגדה המערבית בחוק הבינלאומי.
על פי אמנת ז'נבה משנת 1949, העברה של אוכלוסייה כובשת כולה או חלקה לשטח שהיא תפסה – כמו ישראלים שבונים התנחלויות על אדמות פלסטיניות – אינה חוקית.
בשנים 2004 ו-2016, בהתאמה, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ומועצת הביטחון של האו"ם אמרו כי בניית ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית אינה חוקית.
ביולי השנה קבע בית הדין הבינלאומי שוב כי הנוכחות הישראלית בגדה המערבית אינה חוקית וצריך להסתיים "כמה שיותר מהר".
אז, האם הסתיימה בניית התנחלויות חדשות?
כְּלָל לֹא.
בעוד שהבנייה בהתנחלויות הייתה איטית למדי עד שנות ה-80, היא עלתה מאז, עם מאות התנחלויות ומאחזים חדשים.
לפני 7 באוקטובר, יותר מ 700,000 ישראלים חיו בגדה המערבית על פני יותר מ-150 התנחלויות בלתי חוקיות ומאחזים רבים.
המספרים עלו באופן דרמטי לאחר ה-7 באוקטובר.
לפי ישראל, ההתנחלויות נחוצות לביטחון, ומשמשות חיץ נגד מדינות ערב עוינות, בנוסף לאיראן.
גם ישראל אומרת את הסכמי אוסלו אינם אוסרים במפורש התיישבות בכל התחומים וכי חלקם מותרים לפי תנאי ההסכם.
מתנחלים ישראלים תובעים גם את השטחים היהודיים התנ"כיים של שומרון ויהודה, שניהם בגדה המערבית של ימינו, תוך שימוש בהצדקות דתיות כדי להשתלט על אדמה פלסטינית.
כיצד הגיבו הפלסטינים בגדה המערבית לכיבוש?
בקיצור, עם התנגדות וכעס.
עשרות אלפי פלסטינים נהרגו במהלך כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל.
עקירה, נישול, חוסר זכויות, קשיים כלכליים ושליטה צבאית בחיי היומיום עוררו את הכעס הפלסטיני.
עם זאת, ה המשך החרמה שיטתית של קרקעות כי בניית התנחלויות ישראל עוררה את הזעם הגדול ביותר.
האם הפלסטינים התקוממו?
היו שתי אינתיפאדות (מרידות) נגד הכיבוש הישראלי.
האינתיפאדה הראשונה, 1987-1993, החלה במחאות והפגנות, כולל יידוי אבנים ואי ציות אזרחי, לפני שהסלימה למרד נרחב.
התגובה הצבאית של ישראל – עוצרים, מעצרים המוניים ושימוש בתחמושת חיה וגז מדמיע – החריפה את המצב וגררה ביקורת בינלאומית.
ישראל הרגה כ-1,000 פלסטינים, כ-250 מהם ילדים. בקרבות נהרגו 160 ישראלים.
האינתיפאדה השנייה, 2000 עד 2005, הוקמה בעקבות ביקורו הפרובוקטיבי של ראש ממשלת ישראל דאז אריאל שרון במתחם מסגד אל-אקצא.
הפגנות ויידוי אבנים עלו במהירות לאלימות כשישראל הגיבה בכוח מוחץ.
כ-3,000 פלסטינים ויותר מ-1,000 ישראלים, וכן 64 אזרחים זרים, נהרגו.
תגובתה של ישראל – פעולות צבאיות נרחבות, התנקשויות ממוקדות ופלישות רחבות היקף – זכתה לביקורת חריפה מצד גופים וארגוני זכויות בינלאומיים.
איך החיים היום בגדה המערבית?
במילה אחת, "קשה". לפעמים, זה מרגיש בלתי אפשרי.
מחסומים והגבלות אחרות על תנועה הן מהאתגרים היומיומיים המשפיעים על כל פלסטיני בגדה המערבית.
במחנות פליטים, הצפיפות והתשתיות הדלות מחריפות את הקשיים העומדים בפני משפחות שבתיהן מתקיימים לעתים קרובות מחוץ לזיכרון החיים.
מכשול ההפרדה של ישראל, שגודר את רוב הגדה המערבית מאז תחילת הבנייה ב-2002, מגביל את הגישה של פלסטינים למשאבים ולעבודה.
חומת המכשול הוגדרה כבלתי חוקית על ידי בית הדין הבינלאומי ב-2019 והוא צוטט כעדות למדיניות האפרטהייד הישראלי על ידי ארגוני זכויות ברחבי העולם.
