ממשלת המרכז-שמאל בגרמניה החליטה לכפות הגבלות זמניות על גבול יבשתי שמטרתה לשלוט בהגירה לא סדירה בעקבות מתקפת סכינים והישגים אלקטורליים של מפלגת ימין קיצוני.
המדרכות החדשות, שעליהן הכריזה הממשלה ביום שני, מגיעות ימים לאחר האנטי-הגירה אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) ניצחה בבחירות למדינה המזרחית של תורינגיה והגיע למקום השני במדינה השכנה סקסוניה. הבחירות הללו נערכו בצל א מתקפת סכיןבוצע לכאורה על ידי מבקש מקלט סורי, שהרג שלושה בני אדם בעיר סולינגן שבמערב המדינה.
הנה עוד על הצעדים האחרונים שאומצה על ידי המדינה – הכלכלה הגדולה ביותר של האיחוד האירופי – ועל ההקשר מאחורי ההחלטה:
מה התוכניות של גרמניה?
שרת הפנים ננסי פאסר הודיעה ביום שני שהבקרות יתחילו ב-16 בספטמבר וימשכו בתחילה שישה חודשים עם אפשרות לחידוש.
יש להטיל פיקוח זמני בגבולות היבשתיים עם צרפת, לוקסמבורג, הולנד, בלגיה ודנמרק.
זה יוסיף להגבלות שכבר קיימות עבור אוסטריה, צ'כיה, פולין ושוויץ – ארבע מתוך תשע המדינות שגרמניה חולקת איתן את הגבול שלה באורך של יותר מ-3,700 ק"מ (באורך 2,300 מייל) – כדי לבדוק כניסות של מהגרים.
הבדיקות הנוספות עבור הגבול עם אוסטריה מתקיימות כעת עד נובמבר בעוד שאמצעים עבור שוויץ, פולין וצ'כיה אמורים להישאר בתוקף עד דצמבר לפחות.
גרמניה הודיעה לנציבות האירופית ולמדינות השכנות, שהן כולן חלק מאזור שנגן, אזור התנועה החופשית ברחבי אירופה, על תוכניותיה להטיל פיקוח הדוק יותר.
הכללים ל-29 מדינות שנגן לְהַתְנוֹת כי "יש להפעיל מחדש את ביקורת הגבולות בגבולות הפנימיים כאמצעי מוצא אחרון, במצבים חריגים, ויש לכבד את עקרון המידתיות".
פיסר אמר שהממשלה ערכה תוכניות לאפשר לרשויות המקומיות לדחות ישירות מהגרים בגבולות ולהרחיק אותם, צעד שעשוי להוכיח מחלוקת ועלול להתמודד עם אתגרים משפטיים. שר הפנים לא מסר פרטים.
קנצלר גרמניה אולף שולץ, בלחץ הימין הקיצוני, מחדד בהדרגה את הרטוריקה שלו על המהגרים. הוא הבטיח לגרש מהגרים שהואשמו בביצוע פשעים חמורים.
גֶרמָנִיָה גירש 28 אזרחים אפגנים שהואשמו במעשים פליליים ב-30 באוגוסט, הפעם הראשונה שבה הוא התחיל מחדש את הנוהג לאחר חזרת הטליבאן לשלטון באפגניסטן ב-2021 בעקבות נסיגה של ארצות הברית.
מה הנימוק?
פיסר אמרה כי גרמניה חורגת מהשליטה של האיחוד האירופי ומחזקת את האבטחה הפנימית כדי להיות מוכנה טוב יותר נגד "הגירה לא סדירה" ומה שהיא כינתה "טרור איסלאמי ופשע חמור".
"אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להגן טוב יותר על האנשים במדינה שלנו מפני זה", אמרה.
מקהלת הקולות המתנגדים להגירה גדלה במידה ניכרת בגרמניה מאז שהמדינה של 84 מיליון בני אדם העניקה מקלט אוטומטית לכמיליון אוקראינים שנמלטו מהפלישה של רוסיה ב-2022 כשהיא התמודדה עם אתגרים אנרגטיים וכלכליים.
לפני כמעט 10 שנים, גרמניה זכתה לשבח על ידי רבים כמגדלור של אמפתיה לקליטת יותר ממיליון פליטים, רבים מסוריה, תחת הקנצלרית לשעבר אנגלה מרקל. אבל לגרמניה יש גם היגיון כלכלי לעידוד הגירה: מומחים אמרו שהמדינה צריכה בערך 1.5 מיליון מהגרים מדי שנה כאשר כוח העבודה שלה יורד בגלל החברה המזדקנת וגידול אוכלוסיה שטוח.
מה השתנה?
כשהוא רוכב על קוקטייל של תלונות כלכליות ותרבותיות במהלך משבר יוקר המחיה, הימין הקיצוני AfD האשים לעתים קרובות את הממשלה ברוך כלפי מהגרים. זכייתה בבחירות האזוריות החודש סימנה את הניצחון הראשון של מפלגת ימין קיצוני בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה.
ההגירה היא נושא מרכזי גם במדינת ברנדנבורג, שבה אמורות הבחירות בעוד שבועיים. הבחירות הפדרליות יתקיימו בשנה הבאה. מפלגת המרכז-שמאל הסוציאל-דמוקרטית (SPD) של שולץ ופאסר תיאבק כדי לשמור על השליטה בברנדנבורג במבחן לפני ההצבעה הלאומית.
בשנת 2023 עלה מספר האנשים שמבקשים מקלט בגרמניה ליותר מ-350,000, מה שמסמל עלייה של קצת יותר מ-50 אחוז בהשוואה לשנה קודמת. המספר הגדול ביותר של מבקשי מקלט הגיע מסוריה, ואחריהם טורקיה ואפגניסטן.
דאעש (דאעש) קיבל אחריות לפיגוע הדקירה בסולינגן בחודש שעבר, תקרית שלפי אנליסטים צפויה להזין את שנאת הזרים והשנאת בגרמניה.
מה הלאה?
ההקשר המשתנה הזה, ובמיוחד הבחירות הממשמשות ובא, עלולים לדחוף את גרמניה להגבלות נוספות על מבקשי מקלט, לדברי האנס שממן, ראש קבוצת המחקר של מדיניות הגירה באוניברסיטת הילדסהיים בצפון גרמניה.
"כל המפלגות הדמוקרטיות חוששות מעליית הפופוליזם הימני. לפיכך, נהיה עדים להרבה גישות שונות כדי למנוע מפליטים להגיע לגרמניה", אמר לאל-ג'זירה.
הפרופסור לניתוח מדיניות הגירה אמר שהמהלכים עלולים לעורר "אתגרים משפטיים חמורים", אפילו שיגיעו לשיא בביטול סעיף החוקה הגרמנית המבטיח את זכות המקלט.
"זו יכולה להיות נקודת מפנה לדימוי העצמי של גרמניה הפוסט-נאצית כבית של זכויות אדם. זה לא ייעצר במדיניות ההגירה", אמר.
לדברי שמן, שכנותיה של גרמניה עשויות להגיב גם על ידי סגירה או הגבלת גבולותיהן, מה שעלול לחזק את מה שנקרא מבצר אירופה – מונח שמקורו במלחמת העולם השנייה ששימש להתייחס לשליטה של היבשת על גבולותיה והגירה.
שר הפנים האוסטרי, גרהרד קרנר, הדגיש לאחר הצעדים של ברלין ביום שני – שכללו גם הודעה לפיה 30,000 בני אדם נדחו מאז גרמניה הטמיעה ביקורת גבולות חלקית ב-2023 – כי ארצו לא תקלוט אף מהגרים שידחו על ידי גרמניה.
"אין שם מרחב תמרון", אמר.
"אירופה תנסה לשמור על אחדות במחיר של הפרת אמנות בינלאומיות", אמר שממן, והוסיף כי מרבית לחץ ההגירה יופנה כלפי אלו המגיעים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, מכיוון שמספרי ההגירה לא צפויים לרדת.
"אם גרמניה ובתורה אירופה ידחו את אחריותן בקבלת פליטים, זה יערער את האמון בסדר הבינלאומי ברחבי העולם".
