עכשיו, שובל הוא אחד מתוך כ-360,000 חיילי מילואים, או 4 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל, נקראו להצטרף למאבק של המדינה נגד חמאס, הקבוצה המיליטנטית הפלסטינית השולטת ברצועת עזה. כ-15 אחוזים מהחברה שלו נמצאים כעת בתפקיד פעיל, אבל העבודה נמשכת, במיוחד שהמשרד שלו, כמו רוב הסטארט-אפים, משרת לקוחות ויש לו משקיעים מחוץ לישראל.
"יש לי נשק על הברכיים, יש לי קסדה על הראש ויש לי אפוד, אבל אני מחכה חצי שעה… אז אני עובד חצי שעה", אמר שובל בראיון טלפוני. נסיעה חזרה לבסיסו מהשתתפות בהלוויה של חבר שנהרג בפיגוע של חמאס בסוף השבוע. "אתה נלחם, אז שעתיים אחרי שיש לך שיחת ועידה עם שאר הצוות שלך."
אלפי עובדי טכנולוגיה ישראלים, משקיעי הון סיכון ומייסדי סטארט-אפ הם בין אלו שנקראים לשרת ביחידות הקרביות של הצבא בזמן שהם מתכוננים לפלישה לרצועת עזה. מגזר הטכנולוגיה תורם כחמישית מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, ולחברות טכנולוגיה גדולות בארה"ב רבות כולל אינטל, אמזון וגוגל יש משרדים גדולים בארץ. חברות סטארט-אפ ישראליות מהוות כמות גדולה מהיצוא של המדינה ואנשי טכנולוגיה רבים מתייחסים אליה כאל "אומת הסטארט-אפים" בשל הריכוז הגבוה של חברות טכנולוגיה.
להסתבך
סיפורים כדי לעדכן אותך
"זה לא רק גברים. יש נשים שזומנו, ויש נשים שהבעלים שלהן נקראים – ההפרעה נגמרה", אמר אייל בינו, שותף מייסד של חברת ההון סיכון 97212 ונצ'רס. עם זאת, "המורל גבוה בלוודא שאין הפרעה לשירותים, וגם להביס את חמאס".
לא כל עולם הטכנולוגיה תומך במלחמה של ישראל בחמאס. ביום שלישי קואליציה של עובדים באמזון וגוגל דחקו במעסיקיהם להפסיק למכור טכנולוגיה לממשלת ישראל באמצעות שותפות מחשוב ענן בשם Project Nimbus. קבוצת העובדים כינתה את אמזון וגוגל "שותפות להרס הזה" ברצועת עזה. דובר אמזון, בראד גלסר, אמר כי החברה "עצובה מאוד מהאובדן הטראגי של חיים" ומתמקדת בבטיחות העובדים שלה. לגבי נימבוס, הוא אמר ששירותי האינטרנט של אמזון "מתמקדים בהפיכת היתרונות של טכנולוגיית הענן המובילה בעולם שלנו לזמינים לכל הלקוחות שלנו, בכל מקום שבו הם נמצאים". (מייסד אמזון ג'ף בזוס הוא הבעלים של הוושינגטון פוסט, והמנכ"לית הזמנית פטי סטונזיפר יושבת במועצת המנהלים של אמזון.)
כל הישראלים מחויבים בשירות חובה לאחר התיכון, ורובם נשארים במילואים לאחר סיומו. מייסדי הטכנולוגיה ובעלי ההון סיכון של המדינה יוצאים לעתים קרובות מחטיבות מודיעין סייבר מובחרות כמו יחידה 8200. אבל עובדי טכנולוגיה רבים סיימו את שירותם הצבאי כחי"ר רגיל, כלומר כמילואימניקים ניתן היה לקרוא להם לשרת ביחידות קרביות בקו החזית.
בשבת, מאות חמושים של חמאס פרצו את היקפי היי-טק גדר ישראל בנתה סביב עזה, שטח פלסטיני שבו חיים 2 מיליון בני אדם ואחד המקומות הצפופים בעולם. התוקפים השתוללו בקהילות בדרום ישראל, והרגו לפחות 900. ישראל הגיבה במסע הפצצות על עזה, והרג לפחות 680.
אבל המלחמה רק מתחילה. עם חיפוש קרקעי מפרך בעזה אחר כ-100 בני ערובה ישראלים שנחטפו על ידי חמאס ככל הנראה, והפוטנציאל להתקפות נוספות מצד חיזבאללה בצפון וקבוצות מיליטנטיות אחרות בגדה המערבית, לא ברור כמה זמן חיילי מילואים ישראלים ילחמו, והרחק ממנו החברות שלהם.
ההשפעה על חברות הטכנולוגיה ושאר המשק עשויה להיות חמורה.
עובדים שנקראים למילואים עדיין מקבלים פיצוי מהמעסיק על הזמן שהם מבלים בצבא, אמר אופיר אנג'ל, יו"ר אורן ישראל, סניף תל אביב של חברת ייעוץ בינלאומית. אנג'ל מעריך שרוב החברות בישראל מגוייסות בין 10 ל-25 אחוזים מכוח האדם שלהן.
רוב העובדים הנקראים למילואים הם בני 21 עד 35, אומר אנג'ל, שהוא גם הגיל העיקרי של עובדי הטכנולוגיה בישראל. אנג'ל צופה שבמגזר הטכנולוגי של ישראל יהיו אחוזים גבוהים יותר של עובדים שנעדרים מעבודתם היום מאשר במגזרים אחרים כמו חקלאות.
בתוך 30 העובדים של משרדו, חמישה – בעיקר גברים צעירים – נקראו לשירות מילואים, מספר שעלול לגדול אם המלחמה תימשך. בינתיים, חלק מהעובדות הנותרות שלו נאלצות לקצץ בשעות שלהן מכיוון שהן עושות יותר בבית מכיוון שבני זוגם נקראים לשירות מילואים.
"האתגר האמיתי הוא שבדרך כלל אנחנו אוהבים לעשות חישובים כלליים שכל עובד מייצר פי שלושה מהשכר שלו עבור החברה", אומר אנג'ל. אם העובד הולך לשרת, מוסיף אנג'ל, זה פחות פרודוקטיביות ופעילות עבור החברה. הוא צופה שהנזק של הסכסוך לתמ"ג של ישראל יהיה "משמעותי".
חברות ישראליות רגילות שעובדים צעירים עוזבים את מקום עבודתם לצורך מילואים; לעובדים מתחת לגיל 35 יש בדרך כלל שבוע או שבועיים של שירות מילואים בשנה, אומר אנג'ל. אבל התקופות האלה מתוכננות הרבה לפני הזמן, ולחברות יש יותר זמן להסתגל לשינויים בכוח העבודה שלהן. כעת, העובדים של אנג'ל מקבלים הודעות להתייצב לבסיס ולעזוב תוך שעות.
בשבת בבוקר, דיוויד, איש הון סיכון שסירב לחלוק את שמו המלא מכיוון שהוא בשירות צבאי פעיל, היה עסוק בהכנת ילדיו ליום שבו החלו סירנות לזעוק, והזהירו מפני מתקפת רקטות נכנסת.
יהודי אורתודוכסי, הטלפון של דוד היה כבוי לשבת. אבל כשההתקפות המשיכו להגיע, הוא ידע שמשהו לא בסדר. הוא הדליק את הטלפון שלו וראה את החדשות, ואז התקשר למפקד המילואים שלו.
עד השעה 13:00 היה דוד בבסיס צבאי, לבוש מדים. היקף התקיפה וההתגייסות אינו דומה לשום דבר שהוא ראה מעולם, אמר. אפילו חבר מבוגר ששירת ב- 1973 מלחמת יום כיפורכשישראל הופתעה גם מפלישה מסוריה ומצרים, אמר לדוד שהפעם זה שונה.
"אלפי ואלפי חיילים, כולם רק עושים את דרכם לבסיס", אמר דוד. "הרבה כעס, הרבה תסכול, הרבה הלם, הרבה אנשים היו מסונוורים לחלוטין, כולל אני".
מייסדי טכנולוגיה, משקיעי הון סיכון ומהנדסים שלא זומנו תורמים על ידי תרומות כספים כדי לצייד את חיילי המילואים בציוד טוב יותר, ומארגנים תמיכה לאנשים שאיבדו בני משפחה בפיגועים.
"אשתי ואני בדיוק עברנו כדי שנוכל לתת את הדירה שלנו למשפחה שכולה, אישה שאחיה נהרג", אמר דיוויד שטרק, שותף כללי ב-Ground Up Ventures בירושלים. גם חברות הון סיכון אמריקאיות גדולות כמו Index Ventures ו-General Catalyst התחייבו לתרום למאמצי סיוע הומניטריים בישראל, וחברות סטארט-אפ בתחום בריאות הנפש מציעות שירותים בחינם לישראלים.
רבות מהרשתות של עובדי טכנולוגיה המתגייסים לספק תמיכה נוצרו במהלך השנה האחרונה, כמו מייסדי טכנולוגיה רבים ובעלי הון סיכון הצטרף לאופוזיציה הפוליטית לניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להחליש את כוחה של מערכת המשפט במדינה, מהלך שנראה בעיני ישראלים רבים כאנטי דמוקרטי.
חודשי המהומה הפוליטית העמידו את מגזר הטכנולוגיה בישראל במצב קשה ממילא, אמר אמיר מזרח, עיתונאי טכנולוגיה לשעבר ולשעבר ראש התקשורת של מרכז הסטארט-אפ הישראלי Start-Up Nation Central. משקיעים זרים גדולים משכו את כספם מישראל בגלל חוסר הוודאות הפוליטית.
"בעוד שסטארט-אפים וכלכלת הטכנולוגיה יתאוששו באירופה ובאמריקה, זה לא כאן", אמר מזרח. אבל המלחמה דוחפת את הפילוגים בין הישראלים לרקע, אמר.
בינו, איש ההון סיכון, הסכים.
"זהו רגע גדול מאוד בהיסטוריה של ישראל, וכרגע אני חושב שהמשימה של כולם היא להתאחד כדי להביס את חמאס", אמר. "אנחנו נטפל בשאר מאוחר יותר."
ליסה בונוס וקרוליין אודונובן תרמו לדוח זה.
