פעם תל אביב הייתה עיר שוקקת חיים, רחובות מלאי אנשים, נגני רחוב, אמני גרפיטי, וציירים שהפיחו בה רוח חיים בוהמית ותוססת. מי שהלך בשנקין או באלנבי בצהרי שישי היה מוקף באנרגיה של עיר מרכזית אמיתית. אך נדמה כי בעשור האחרון ת״א הולכת ונחנקת, לא רק מהתשתיות האינסופיות והג׳נטריפיקציה הכפויה שהפכו אותה לאתר בנייה אחד גדול, אלא גם מההתנהלות העירונית שמסלקת מתוכה כל זיק של ספונטניות תרבותית.
רחובות שהיו פעם סמל לשגשוג אורבני – דיזנגוף, קינג ג'ורג', נחלת בנימין – מרגישים כיום יותר כמו עיירות רפאים משמימות. העיר הפכה למקום שמוקדש בעיקר למרכזי קניות, ברים ושירותי בידור שטחיים. עיריית תל אביב, בין אם במכוון ובין אם כתוצר לוואי של מדיניות כושלת, מצמצמת את הנוכחות של אמנים במרחב הציבורי, עד כדי כך שהתרבות הלא רשמית הזו הלכה ונעלמה. משוטטות בעיר לא תמצאו אמני רחוב מנגנים בגיטרה או תופים אלה בעיקר שבילי קורקינטים זרחניים, מדרכות צרות מדי וכנראה תחזרו הביתה עם נקע בצוואר לאחר הסתכלות רפיטטיבית ימינה ושמאלה בזמן חציית כביש.
הסיפור על אמני הרחוב בתל אביב לא מתמצה רק בחוסר היכולת להופיע ברחוב, אלא גם במאבק יומיומי על הזכות להתקיים במרחב הציבורי. סרטון שפרסם השבוע יגאל סטרנקלר בפייסבוק עורר גלים של כעס ותסכול מצד רבים, הסרטון מציג בצורה כואבת את התמונה העגומה והאכזרית שמולה נאלצים להתמודד אמני הרחוב בעיר. בוידאו שצולם בפורים האחרון בשוק הפשפשים ביפו, נראה הזמר יוחי, אומן מקצועי שבא לשמח את העוברים והשבים, נאלץ להתמודד עם כוח משטרתי מוגזם. משטרת ישראל, עצרה את הזמר באלימות ולקחה ממנו את מערכת ההגברה שלו כאילו היה מדובר באחרון הפושעים. כל זאת, בזמן שהעוברים והשבים שצפו בסצנה טענו כי פחדו להתערב או לפעול למען האמן, בשל כמות השוטרים המסיבית שנכחה במקום.
https://www.facebook.com/share/v/18nhdfDcxM/
הסיטואציה בפורים ממחישה את הדרך בה אמני רחוב מוצגים בעיני הרשויות: לא כאינדיבידואלים המספקים תרבות, אלא כמי שמהווים איום ואף מטרד. גם אם הם לא פוגעים באף אחד, לא מזיקים או מפריעים, הם נתפסים כעבריינים שראוי להעניש אותם. מדובר במאבק של אומנים המנוגד למדיניות רשמית של עיר שדוגלת במרדף אחרי הצלחה כלכלית ומיתוג, ראו ערך מרתון ת״א, ולא בעידוד התרבות החופשית.
אך לא מדובר רק באומני רחוב. אם נתייחס לפן הויזואלי ולרווחת התושבים, במדינות רבות ברחבי העולם, האזרחים חוגגים את החגים בדרך שמביאה שמחה ותחושת חיים ברחובות. בימי חג הפסחא, חג הקריסמס ועוד, תראו את הרחובות מקושטות בנורות צבעוניות, עצי חג ענקיים ותצוגות מעוררות השתאות. הערים מתמלאות באורות, אווירה קסומה ושמחה כללית.
ובארץ? המדינה שבה הדת היא חלק כל כך מרכזי בחיים,שממה ושממון. למעשה, אם לא היית יודע איזה חג חל באותו הזמן, היית מתקשה לנחש רק על פי המראה החיצוני של הרחוב. האם אנחנו כל כך מתנגדים לשמחה?, או שפשוט לא מצאנו את הדרך לאמץ את העניין כי אנחנו עסוקים בציון ימי אבל?
ובינתיים, במדד האושר העולמי, ישראל מציינת את מקום השמיני– מדד שמעריך את תחושת הרווחה הכללית של האזרחים, לאחר שדורגה במקום ה-5 בדירוג הקודם. מדד זה, המתפרסם מדי שנה על ידי האומות המאוחדות, מעריך את רמת האושר של תושבי המדינות באמצעות פרמטרים כמו תמ"ג לנפש, תמיכה חברתית, תוחלת חיים בריאה, חופש בבחירות חיים, נדיבות ורמת שחיתות. מקום זה מציב את ישראל לפני מדינות כמו שווייץ (מקום 13), ארצות הברית (מקום 24) ומקסיקו (מקום 10).
השאלה היא – מי בדיוק מרגיש את האושר הזה? מי ענה לסקר הזה? האם מדובר בגזלייטינג לאומי? האם רק שכחנו עד כמה אנחנו מאושרים? הרי אם הכל באמת כל כך נפלא, איך זה שהרבה ישראלים מגיעים לערים אחרות – כמו אתונה, למשל ופתאום מרגישים באמת חיים? דווקא שם, במדינה עם כלכלה מתאוששת ורמת חיים נמוכה יותר, האנשים נראים ונשמעים מאושרים באמת.
בשנים האחרונות ישראל הפכה למקום בלתי נסבל לחיות בו, נשים בצד את העובדה שעבור קורטדו קילו עגבניות וסיגריות אנחנו צריכים לשלם 100 שקל, ולהזכיר לעצמנו שלפי הנתונים, אנחנו מאושרים.
ההתעקשות למנוע מהאזרחים את מעט השמחה המינימלית – כזו שמוזיקה יכולה להביא – אולי נתפסת כשולית, אך היא המעט ביותר שמי שחי כאן מגיע לו. זו זכות בסיסית: היכולת לשמוח, להיות יצירתיים, לשמוע מוזיקה ברחוב. זה חלק אינטגרלי מהחיים העירוניים, במיוחד בעיר כמו תל אביב.
עיריית תל אביב-יפו מסרה בתגובה: "כל אמן הבוחר במרחב הציבורי בעיר כבמה להצגת יצירתו מוזמן לעשות זאת, תוך הקפדה על הכללים המיועדים להסדרת פעילותם האמנותית ושמירה על הסדר הציבורי. העירייה אף מפרסמת באתר העירייה רשימה של אתרים מומלצים. עם זאת, הפעלת מערכת הגברה מותרת בארבעה מוקדים בלבד – טיילת להט, נמל תל אביב בין רדינג לתל ברוך, גשר עזריאלי וכיכר בית האופרה. במקרה המדובר, האמן הופיע עם מערכת הגברה במקום שלא מאושר לכך, התבקש לסגור אותה מספר פעמים וסירב ולכן התבצעה האכיפה".
