ולדימיר פוטין הורה לצבא הרוסי להימנע מתקיפות על תשתיות אנרגיה באוקראינה למשך 30 יום, במסגרת הסכם מוגבל שהושג בשיחת טלפון ארוכה עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהתקיימה היום (שלישי). הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין "הגיב בחיוב" להצעתו של טראמפ להפסיק את התקיפות על תחנות הכוח של אוקראינה, כך לפי הודעת הקרמלין, אך סירב להסכים להצעה האמריקאית להפסקת אש מלאה למשך 30 יום כפי שקיוו בוושינגטון.
הסכמה על הפסקת אש חלקית ועמדה משותפת לגבי איראן
הבית הלבן והקרמלין מסרו כי טראמפ ופוטין הסכימו על הפסקת אש מוגבלת שתכלול הפסקת התקפות מצד רוסיה ואוקראינה על מתקני אנרגיה ותשתית הקיימות בשתי המדינות (החשובות לא רק לשתי המדינות, אלא גם לשכנותיהם השונות התלויות באלה). ההסכם אינו מתייחס ללחימה הקרקעית בחזית ואינו כולל התקפות שאינן על מתקני אנרגיה ותשתית, ובכך מוגבל משמעותית ביחס להפסקת אש מלאה שהוסכם מצד בכירי ממשל אוקראינה בשיחותיהם שבוע שעבר עם נציגי ממשל טראמפ.
בנוסף לנושא האוקראיני, בהודעה רשמית של הבית הלבן נאמר כי טראמפ ופוטין הסכימו כי אסור שאיראן תהיה אי פעם בעמדה בה היא יכולה להשמיד את ישראל. הסכמה זו מגיעה בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם האיום האיראני באזור, והיא בעלת חשיבות אסטרטגית לביטחון ישראל ולמאמציה של ארה"ב לכונן קואליציה אזורית נגד איראן, כחלק מרצון טראמפ להביא ליציבות במזרח התיכון, שתאפשר גם שגשוג אזורי.
תנאים והגבלות מצד רוסיה
למרות ההסכמה המוגבלת, פוטין הציב מספר תנאים המקשים להשגת מהלך משמעותי יותר להפסקת הלחימה. לפי הקרמלין, כמדווח בבלומברג, "התנאי המרכזי למניעת הסלמת הסכסוך ולקידום פתרונו באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים צריך להיות הפסקה מוחלטת של סיוע צבאי זר ואספקת מידע מודיעיני לקייב", הניתנת עד כה מידי ארה"ב. בנוסף, פוטין דורש שאוקראינה תפסיק לגייס חיילים חדשים ולאמן כוחות במהלך כל הפסקת אש.
דרישות אלו צפויות להיתפס כבלתי אפשריות, וממילא להתיקל בקשיים מצד אוקראינה ומדינות נאט"ו (לא כולל ארה"ב), כפי שהתבטא לאחרונה נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.
צעדים ראשונים לקראת משא ומתן רחב יותר
הבית הלבן מסר כי טראמפ ופוטין "הסכימו שהמהלך לקראת שלום יתחיל עם הפסקת אש בתחום האנרגיה והתשתיות", וכי משא ומתן טכני יתחיל ביישום "הפסקת אש ימית בים השחור", כשלאחר מכן ינוהל משא ומתן נוסף על "הפסקת אש מלאה, ושלום קבוע". השיחות יחלו "מיד" במזרח התיכון (כפי שהיו בערב הסעודית בחודש האחרון), כך לפי הבית הלבן, ללא ציון מי ינהל את המשא ומתן.
סטיב ויטקוף, שליחו המיוחד של טראמפ שביקר במוסקבה בשבוע שעבר, סיפר לרשת CNN כי פגישתו עם פוטין נמשכה בין שלוש לארבע שעות. למרות שסירב לחלוק את פרטי השיחה, אמר ויטקוף כי היא התנהלה בצורה טובה וכי שני הצדדים "צמצמו את הפערים ביניהם".
אוקראינה וזלנסקי: לא לשלום בלי אירופה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתכנן לבקר בפינלנד מחר (רביעי) כדי להיפגש עם נשיא, פינלנד, אלכסנדר סטאב, ובכירים נוספים, בצל המגעים בין ארה"ב לרוסיה. זלנסקי כתב היום (שלישי) כי "אירופה חייבת להיות בשולחן המשא ומתן, וכל מה שקשור לביטחון אירופה צריך להיות מוחלט יחד עם אירופה". הביקור מגיע בנקודה רגישה במאבקה של קייב נגד הפלישה הרוסית המלאה.
זלנסקי האשים את פוטין בניצול השיחות עם ארה"ב בערב הסעודית כטקטיקת שנועדה להיות לגרירת רגליים במקום לבטא את אי הסכמתו להפסקת אש. "אחרי השיחות בג'דה וההצעה האמריקאית להפסקת אש בקו החזית, רוסיה גנבה כמעט שבוע נוסף – שבוע של מלחמה שרק רוסיה רוצה", אמר זלנסקי בנאום וידאו שנשא ביום ראשון.
חששות אירופיים והמעורבות הבריטית
בעלות ברית אירופיות חוששות שרוסיה לא תכבד שום הסכם עם טראמפ לסיום המלחמה, מה שיותיר את קייב פגיעה להתקפה בעתיד. לאחר שטראמפ נכנס לתפקיד בהבטחה לסיים במהירות את הסכסוך, מדינות היבשת חוששות גם שפוטין עשוי לנצל את העניין האמריקאי בהשגת הסכם כדי להציב דרישות נוספות שיפגעו באוקראינה או יאיימו על ביטחון אירופה בעתיד.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, שוחח עם טראמפ לפני שיחתו של המנהיג האמריקני עם פוטין. סטארמר אמר לטראמפ כי יש להעמיד את אוקראינה ב"עמדה החזקה ביותר האפשרית" כדי להבטיח "שלום צודק ומתמשך", כך לפי דובר רשמי מטעמו.
בריטניה וצרפת כבר התחייבו לתרום כוחות ל"כוחות שמירת השלום" ומנסות לגייס מדינות אחרות ברחבי אירופה לעשות זאת גם כן, במטרה לספק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה במסגרת הסכם עתידי.
כוח גרעיני במוקד המשא ומתן?
טראמפ לא פירט מה כוונתו בהתייחסותו ל"נכסים" או תחנות כוח, אך התבטאויותיו הגיעו ביום שבו ויטקוף הזכיר "כור גרעיני" בראיון לרשת CBS news, ככל הנראה מדובר בהתייחסות לתחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה בדרום אוקראינה, שרוסיה תפסה בתחילת המלחמה ועדיין שולטת בה. זוהי תחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, וקרבתה לקו החזית העלתה זמן רב חששות לגבי הסיכון לאסון רדיולוגי.
מומחי אנרגיה שדיברו עם הניו-יורק טיימס, טענו כי תחנת הכוח הגרעינית נמצאת במצב גרוע לאחר שלוש שנות מלחמה, ושיקום הפעילות המלאה יידרוש הרבה זמן והשקעה מצד רוסיה. המשמעות היא שרוסיה עשויה לראות תמריץ לנסות להחליף אותה במשא ומתן תמורת משהו אחר, כמו הקלה בסנקציות מערביות על הכלכלה הרוסית, לפי המומחים.
ברית כלכלית אפשרית?
פוטין וטראמפ הסכימו להמשיך לעבוד לסיום המלחמה, לפי הקרמלין, כמדווח בפייננשל טיימס, ויקימו קבוצות מומחים דו-צדדיות שיעבדו על תיווך להפסקת האיבה. "שני המנהיגים הסכימו שעתיד עם מערכת יחסים דו-צדדית משופרת בין ארצות הברית ורוסיה יש לו יתרונות עצומים", מסר הבית הלבן בהודעתו. "זה כולל עסקאות כלכליות אדירות ויציבות גיאופוליטית כאשר יושג שלום".
באופן מפתיע, כפי שדווח ברויטרס הקרמלין ציין גם כי טראמפ תמך ברעיון של פוטין לארגן משחקי הוקי קרח בארה"ב בין שחקנים רוסים ואמריקאים, כחלק מרצון לשפר את היחסים בין שתי המדינות גם בתחומים אחרים שמעבר לפתרון הסכסוך באוקראינה.
